בני בן 14. אובחן לפני כחודשיים עם קרוהן במעי הגס בדרגה קלה-בינונית. טיפול במודולן לא עזר והרופא החליט לעבור לסטרואידים ולהתחיל לקחת אימורן. אחרי שבועיים מצבו השתפר מאוד: צואה רגילה וללא כאבי בטן. ברור שזה לא מהאימורן שכן נאמר ומודגש שמתחיל לפעול אחרי מס חודשים. מדוע אם כן, אנו מטופלים באימורן ומדוע לקחת תרופה "לכל החיים" עם כל הסיכונים הכרוכים בה כשמצבו כבר השתפר כל כך?