הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 8.7.2017שלום לפונה, לא אוכל לסקור כאן את כל הספרות אבל התיאוריה של חיידק ה MAP כגורם למחלת קרוהן מסתובבת כבר שנים רבות מאוד עם עדויות לכאן ולכאן במחקרים שונים. בשורה התחתונה אין כיום עדות ברורה שמוכיחה את הקשר הזה אם כי לדעתי גם קשר שכזה לא נשלל באופן סופי. חולי קרוהן אכן מגיבים ל אנטיביוטיקות שונות, לא בהכרח רדהיל. מחקר גדול שטיפל באופן רנדומלי לטווח ארוך בקוקטייל אנטיביוטי כנגד חיידק זה הראה שיפור לעומת פלצבו בטווח הקצר אך לאחר זמן היתרון אבד והמחלה היתה פעילה באופן שווה בין הקבוצות. החוקרים הסיקו שהתגובה האנטיביוטית לא היתה בגלל ה MAP אלא -
Edit תודה על תגובתך המפורטת, הייתי גם בהרצאה שלך בכנס חולי IBD האחרון בוולפסון ואני מבין שאתה מומחה עולמי בתחום הטיפול האנטיביוטי במחלה. האם יש דרך לדעת כמה זמן החולים היו בהפוגה בשלב 2 בניסוי של RedHill ? ובכלל האם עוקבים אחרי חולים אלה גם כאשר יצאו מהניסוי ? אפשר לטעון שאם חולה קרוהן שיש לו דלקת פעילה ולא מטופל בשום תרופה אחרת לקח את התרופה הניסיונית החדשה של RedHill לטיפול נקודתי בחיידק ה MAP ונכנס להפוגה - ויש כמה חולים כאלה - האם זה לא סימן שיש כאן אולי - ואני מדגיש אולי, עם כל הזהירות הנדרשת שכן זה שלב מאד מוקדם- פתרון משנה כללי מ -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 10.7.2017לצערי לא בהכרח. הידיעה שמחלת קרוהן (ולעיתים גם קוליטיס כיבית) מגיבה לעיתים שכיחות לאנטיביוטיקה קיימת כבר שנים רבות והוכחה במחקרים קלינים מבוקרים רבים. המנגנונים שבהם טיפולים אנטיביוטייים עשויים להשרות רגיעה רבים ולא בהכרח תלויים ב MAP. אם אתה מתעניין בתוצאות של חברת רדהיל תוכל לפנות אליהם באתר ומה שמפורסם אני בטוח שישמחו לשלוח לך. -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 26.5.2018אין מניעה עקרונית אבל מומלץ לתאם עם הרופא המטפל. -
Edit שאלה לפרופסור: אם שימוש באנטיביוטיקה לאורך זמן רב באופן קבוע, לא יעיל ולא מומלץ, מה בעצם מנסה להוכיח חברת רדהיל הישראלית בניסוי שלה? לא הבנתי. תודה. -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 11.7.2018צריך להמתין ולראות את התוצאות. אין ספק שטיפול אנטיביוטי משפר מחלות מעי דלקתיות. הנתונים שיש עד כה ממחקרים שונים שאין השפעה לטווח ארוך. כל תוצאה חדשה- תיבחן בעניין. -
Edit "אין השפעה טווח ארוך". הניסוי של רדהיל הוא 26 שבועות. זה נחשב "טווח ארוך" במחקרים השונים שציינת? בניסוי של רדהיל מי שקיבל במבחן ה CDAI פחות מ- 150 נחשב שהגיע לרימיסה ו"הצליח" במבחן. כל מי שקיבל פחות מ 150 במבחן זכאי להמשיך ל 52 שבועות ולפי המצגת האחרונה 50-70 ימשיכו (וכזכור עשו את הניסוי 331 חולים). נחמד אך לא מלהיב, בוודאי כשלא ידוע האם אותם 50-70 וכמה מהם לקחו פלסבו. כשאלה כללית ומנסיונך הרב, האם ה fda יכול לאשר תרופה שלוקחים כל יום 10 כדורי אנטיביוטיקה לאורך זמן על מנת "רק" לשפר במשהו את תסמיני המחלה.. ומה עם זה שהגוף ילמד עם -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 11.7.2018דודו קשה לדון על זה ככה. צריך להמתין לתוצאות הרשמיות לקרוא בנחת את המתודולגיה והמילים הקטנות ואז להחליט אם ואיפה זה נכנס לפרדיגמה הקלינית. -
Edit שלום פרופ', בבקשה- מה דעתך על תוצאות רדהיל? מצ"ב. https://maya.tase.co.il/reports/details/1176114/2/0 עדיין בדעה ש "שימוש באנטיביוטיקה בתבונה וכשצריכים. להמעיט אבל כשצריך - חשוב לקחת. As much as needed, as little as possible" ? תודה רבה. -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 1.8.2018אין בתוצאות המחקר שום דבר מפתיע או דרמטי. כפי שציינתי - מחקרים רבים הראו יעילות של אנטיביוטיקות במחלת קרוהן (שאגב לא נשמרת לאורך זמן). גם כאן יש יעילות מסוימת (אם כי רחוקה מלהיות מרשימה - רגיעה קלינית 42 מול 29 אחוזים עם פלצבו) ואפקט זה הולך ויורד בהמשך.
לא שאין מקום לטיפול אנטיביוטי במחלת קרוהן - דווקא יש ואני ואחרים משתמשים בכלי זה לא מעט. רק שזה רחוק מלהיות קסם. זה עוד כלי בארגז הכלים לשימוש בכל מקרה באופן אישי. כל תרופה חדשה שמתווספת לארגז הכלים מעשירה את האפשרות לבחור. -
Edit
P חבר קהילה · 5.8.2018אני רק שאלה. רגיעה קלינית ל 29 אחוזים שנטלו פלצבו. איך אנשים נכנסים לרגיעה מהתקף קרוהן קשה עם פלצבו, איך? האם זה יד המקרה, התערבות כוח עליון, איך?? איזה הסבר מדעי יש לזה? מה ניתן ללמוד מזה? מישהו מנסה להתעניין בנושא הזה? חוקר את זה? -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 6.8.2018אכן נושא מרתק שיש עליו לא מעט ספרות. רק אציין שמדובר ברגיעה קלינית. חלק בגלל היכולת של האמונה לגרום לשיפור בתלונות וחלק בגלל שמדובר ממילא במחלה עם עליות וירידות ספונטניות. ובכל מקרה- במחקרים שבוחרים כתוצא רגיעה אנדוסקופית מלאה - אז התגובה לפלצבו שואפת לאפס. -
Edit
P חבר קהילה · 6.8.2018שלום. האמן לי שלא יוצאים בצורה ספונטנית מהתקף של קרוהן או קוליטיס בלי שלא יודעים מה עושים ומה צריך לעשות. לי אמנם זה קרה פעם אחת, אבל גם לא ככה סתם ללא סיבה, והעבודה הקשה החלה לאחר מכן. יכולת האמונה לגרום לשיפור בהחלט מקובל, וזאת גם כמובן הסיבה לשיפור. הבעיה היא שהאמונה שגורמת לשיפור במחקרים הרפואיים היא אמונה שברירית שמתנפצת לרסיסים דקים כאשר האמונה בחומר שנלקח מתערער. להגיע למה שאתה מתאר רגיעה אנדוסקופית מלאה עם פלצבו, ואם אני מצליח להבין נכון אז אתה מתכוון שלא יראו שום סימני דלקת במעי, אז כמובן שעם טיפול דמה קצר שגם כך רמת האמנו -
Edit שלום פרופסור מה ההבדל בין רגיעה קלינית לאנדוסקופית ? כי מדובר בנושא מרתק - יש המון מקרים שחולים מספרים שאם עשו כך או אחרת פתאום הכל הסתדר להם. בדיקות הדם שלהם מושלמות והכל טוב. תודה -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 7.8.2018לכחצי מהחולים עם קרוהן שנמצאים ברגיעה קלינית (ללא כל תלונות) ואפילו עם בדיקות דם תקינות לגמרי, יש עדיין דלקת במעי שניתן לזהות בקולונוסקופיה, קפסולה או קלפרוטקטין בצואה. הדלקת במעי היא הקובעת כי בסופו של דבר היא לרוב מביאה להתלקחויות וסיבוכים. לכן כיום אנו שואפים לרגיעה אנדוסקופית ולא מספיק רק העדר תלונות ובדיקות דם תקינות.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 21.5.2014שלום לפונה,
ראשית מתוטרקסאט אינה תרופה ביולוגית. שנית עלולות להיות מספר סיבות להתלקחות תחת טיפול ובראש ובראשונה העובדה הפשוטה שהטיפולים לא מונעים לחלוטין התקפים ולעיתים ייתכנו התקפים קלים ולא תכופים ואין בכך לפסול את יעילות הטיפול. גורמים נוספים שעלולים לגרום להתלקחות היא אבחנה נוספת (זיהום משני, פיתוח של צליאק, אי סבילות ללקטוז, תסמונת המעי הרגיש וכו) או ירידה ברמת התרופה בדם (רואים יותר בטיפול ביולוגי אז הגוף מייצר נוגדנים כנגד התרופה ויעילותה יורדת).
בהתקף תחת טיפול אפקטיבי בדרך כלל יש לשלול זיהומים ולהחליט אם לטפל רק בהתקף
-
Edit שלום
תשובה מצוינת. תודה רבה. אבקש שאלת המשך אם אפשר
אנחנו חושדים בסבירות גבוהה שגלוטן משפיע על בני לרעה. אבקש לקבל הסבר כללי שיעניין קוראים אחרים.
איזה בדיקות קיימות לגילוי אי סבילות ללקטוז ? רגישות לגלוטן (לא צליאק שזה ידוע שאפשר לגלות אלא התחום האפור של רגישות)
תודה מראש
-
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 23.5.2014אענה בקצרה כי לא זה נושא הפורום.
צליאק זו מחלה אוטואימוניות המתאפיינת, בין השאר, בנוגדנים גבוהים בדם ושינויים אופייניים ברירית המעי הדק כמשתקף בביופסיות הנלקחות בגסטרוסקופיה. רגישות לגלוטן זו הפרעה המוכרת רק לאחרונה כבעיה בפני עצמה ועדיין לא מובנת עד הסוף. מדובר בתלונות הדומות לתסמונת המעי הרגיש (כאב בטן, שלשול וכו) שחולפות עם הוצאת גלוטן מהתזונה למרות שאין נוגדנים בדם לצליאק והביופסיות, אם נעשות, תקינות.
אין להוציא גלוטן מהדיאטה ללא הנחיית הצוות המטפל היות וחייבים לשלול צליאק לפני השינוי התזונתי. זה קריטי כי לאחר הוצאת הגלוטן
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit שלום ל EDH1 . הסיפור מאוד מעניין. תוכל לפרט יותר מה הנחיות התזונה שלו? על איזה מאכלים הוא המליץ להם ומאיזה המליץ להמנע? תודה -
Edit
פסיכונומרולוג חנן חיים סרן, מומחה לשיטת פסיכו-נומרולוגיה ואימון אישי. שיטת הפסיכו-נומרולוגיה הינה שיטה קוגניטיבית הגורסת כי מודעות אישית, קבלת כלים פרקטיים ותהליך אימוני להנפה עשייה והטמעה, יובילו להתפתחות אישית ורוחנית לחיים מאוזנים ושלווים. באמצעות שיטת הפסיכו-נומרולוגיה ילמד האדם לחיות בהרמוניה בינו לבין עצמו ובינו לבין הסביבה, הקרובה והרחוקה שלו כאחד. אתר אישי חנן חיים סרן - .haim-seren.co.il מטפל מומלץ באלטרנטיבלי מובילים את הרפואה המשלימהחבר קהילה · 17.4.2014שלום שמי חנן חיים ואני חולה קוליטיס קרוב ל 20 שנים. גם אני עברתי תהליך שינוי תזונתי, וכן עברתי שינוי עמוק באורח חיים וחשיבה. תהליך שהובילו אותי אט אט ממצב בו ניזקקתי לשימוש ברמה יום יומית בסטראואידים לאיזון . כתבתי על כך - מתנה ושמה - ULCERATIVE COLITIS
חברים אפשר גם אחרת.
-
Edit היי EDHן
גם אני קראתי את סיפורך, שנשמע מרתק. קראתי סיפורים רבים על אנשים שהצליחו "להחזיק את הראש מעל למים" (לא להבריא כמובן) באמצעות תוספים מסויים (משתנה ממטפל למטפל ומאדם לאדם) וכמובן אלמנט התזונה שהוא, לדעתי חשוב מאד בקרוהן וקוליטיס. ביקר מאילו מזונות יש להמנע.
אני חולת קוליטיס מזה 8 שנים,ומזה 6 שנים לא לוקחת שום תרופות מערביות ץ איכשהוא מצליחה לתמרן בחיי היומיום.
אשמח לשמוע על איזה תוספים המליץ המטפל בארה"ב (למרות שמדובר בקרוהן ולא בקוליטיס)אני מתארת לעצמי שמדובר בתוספים נוגדי דלקת. אשמח לראות אם יש משהו שאינני מכירה
-
Edit היי שמוליק
תודה על רצונך לעזור. אני מאד מעריכה את זה.
ראשית אינני לוקחת ראפאסל -ניסיתי לפני שנים ומסתבר שיש לי אלרגיה לכל המשפחה.
שנית- היכן משיגים כמוסות של גדילן מצוי (האם זה בהכנה מיוחדת?)
וכן האם ניסית טיפול כזה על עצמך?
ושוב המון תודות
איריס
-
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 17.4.2014שלום לפונה (והפעם אהיה ארוך מהרגיל היות והנושא מורכב).
הסיפור הזה לא הזוי ולעיתים ניתן לשפר את מחלת הקרוהן בעזרת דיאטות למניהן ובחולים מסוימים אף להכניס את המחלה לרגיעה. לפני שאפרט אדגיש למען הגילוי הנאות- אני רופא קונבנציונלי לחלוטין ולא נחשדתי מעולם באלטרנטיביות יתר....קונבנציונלי בשבילי זה שימוש עד כמה שניתן בטיפולים שהוכחו במחקרים מדעיים מקובלים כיעילים ללא קשר למהות הטיפול ודרך פעולתו. במסגרת זו כתבתי בעבר בפורום זה על יעילות מסוימת של פרוביוטיקה בקוליטיס כיבית, השתלת צואה שדורשת בירור נוסף בקוליטיס כיבית, יעילות התזונה במחלת
-
Edit תודה רבה על תשובה מאוד מפורטת! התשובה הבהירה היטב את הנושא ואני בטוחה שכולנו השכלנו ממנה. שאלה קטנה. מה זה מזונות "מתחלבים"? תודה... -
Edit
פרופ' דן טרנר מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.חבר קהילה · 18.4.2014Emulsifiers
-
Edit פרופ טרנר הנכבד,
שמחתי מאד על תשובתך המאד מפורטת-לעיתים רחוקות קוראים על אדם רציני שכותב בצורה כה ברורה.
אני מסכימה לחלק הארי של מה שציינת לגבי תזונה במקרים של קרוהן ו- UC. אולם הייתי מופתעת כשהמלצת לקחת תרופות שנוגדות את המערכת החיסונית (מושג שאיתו אינני מסכימה כלל) האפקט הפוטנציאלי כולל תופעות הלוואי של לקיחת תרופות ממשפחה זו (כגון אימורן 6 MP) המחיר על לקיחתן של תרופות אלו לתקופה ארוכה (כפי שממומלץ בד"כ)גבוה מדי למרבית החולים שאכן לוקחים אותן....
עם כל הכבוד לרפואה המודרנית, אנחנו עדיין רחוקים ממציאת פתרון למחלות מסוג זה
-
Edit אין ספק שתזונה בהכרח גורמת לשינוי אפילו הרמבם אמר ״ יהיו מזונותיך תרופותיך ״ ומי מאיתנו לא נזהר באוכל שמכניס לפה . הלוואי שיהיה מחקר מסודר בנושא , בינתיים נעזר בספרים ואוכלים בעדינות ועדיף לטבל עם כרוב כבוש הידוע כהשפעה מיוחדת ונחשב לאנטיביוטיקה של הטבע
-
Edit
מינרבה1 היכן רשימת החברים ?חבר קהילה · 19.4.2014חפשו ב TED
-
Edit שלום לכולם וחג שמח
הסיפור של החבר שלי הוא אכן מרתק ואני שמח על התכתובת שהתפתחה כאן. תודה לדן טרנר על תשובתך.
אני מדגיש: הסיפור הוא על ילדה חולת קרוהן. לא קולייטיס כיבית.
לפני שאמשיך ואתייחס הערה חשובה: אם יש מישהו שהדלקת מכה בו כרגע ומצבו לא טוב ושבעקבות קריאת הפוסט הזה אורז מזוודה וטס לניו יורק אז הצעתי לך היא שלא תעשה את זה. הסיפור הזה הוא יוצא דופן, ולא ניתן לדעת שיעבוד על אדם אחר כמו שעבד על הבת של חבר שלי. ומאד חשוב - לקח זמן רב מאד - חודשים - עד שראו שינוי. בנוסף - לדעתי - טוב לאדם לקבל טיפול מרופא שנמצא לידו או במדינה שלו
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit תשתי בעצמך שיראה שזה טעים לך, והשד לא נורא כל כך.
-
Edit
אורית ינקו דיאטנית קלינית במרכז למחלות מעי דלקתיות, המכון למחלות דרכי העיכול מרכז רפואי תל- אביב ע\"ש סוראסקי.חבר קהילה · 21.4.2013צהריים טובים,
הטיפול התזונתי אינו אמור להחליף טיפול תרופתי אלא להשלימו במידה ואכן ההכנסה הקלורית והחלבונית אינה מספקת וקיימת פגיעה בגדילה. באם הינך חושב כי תזונת בנך אינה מספקת אתה יכול להוסיף תוסף של מודולן או פדיאשור (שניתן למצאו יותר בקלות ברשתות השיווק ) אך לפני כן ממליצה לך להתייעץ עם הדיאטנית או הרופא המטפל בו . במידה וגם הצוות הרפואי המטפל ימליץ על השלמה תזונתית אתה בהחלט יכול להוסיף שוקולית למודולן וכך להכין ממנו שוקו . הפדיאשור מגיע גם בטעם שוקו כך שההיענות לו גבוהה יותר.
בריאות שלמה ובתיאבון,
אורית ינק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו