אז ככה, עד לפני חודש הייתי הסטודנט העצלן שמגיע פעם בחודש להרצאה, לא מגיש מטלות, בקשר רק עם 3 אנשים מכל הקבוצה, כמעט ולא שומעים גם כשמגיע, בורח מכל ההתאספויות והפגישות החברתיות, מאחר לכל מקום, נמצא רוב הזמן בחדר, תמיד צריך להעיר לו על זה ששכח את המפתחות שלו *עוד פעם*, הציונים שלו "על הקשקש" ובטח אם מדברים איתו יומיים לפני הבחינה *הוא עדיין לא פתח מחברת*.
אבל אם יושבים איתו בקפטריה, סתם להבין איך עם כל זה וכל לחץ הלימודים הוא רגוע וצוחק, ואחרי הסגריה הראשונה מגלים שלמרות שאתה מכיר אותו שנה זאת הפעם הראשונה שאתה מבין שהוא בתכלס בן-אדם ע
-
6 תגובות
