רותי ג.

מבקשת ללמוד מנסיונם של אחרים על ההתמודדות עם הגרד והאלרגיה בעור הקרקפת

שלום לחברי המושתלים באשר הם. שמחה מאושרת וגאה לשתף אתכם ברשמים והתרגשויות והחוויות מאולימפיאדת מושתלים שהתקיימה השנה בניו קאסל שמאנגליה. יצאנו עשרה מושתלים לתחרויות. מושתלת לב אחת, שני מושתלי כליה, שישה מושתלי כבד ותורם אונת כבד לאימו. (שניהם התחרו) ועשרה מלווים. כל אחד מאיתנו עולם ומלואו, כל אחד עם הדרמה שלו מה שאיחד אותנו הוא הרצון לחזור לחיים בריאים ומייטביים. הבנו- כל אחד בדרכו, שכדי לשמור על המשאב היקר שקיבלנו במתנה, עלינו לסגל לעצמנו התנהלות נכונה ובריאה, לא רק לשבת "על הכורסה" וסתם להנות ממזלנו הטוב. לפעילות גופנית יש חשעוד...

כמו רוב המושתלים, סיפורי מתחיל אי שם בעבר הרחוק. בשנת 1981 נודע לי שאני בריאה / חולה במחלת P.S.C מחלה אוטואימונית שפוגעת בכבד. רוב השנים הייתי מטופלת ובמעקב בביה"ח "מאיר" ע"י דר' יונה קיטאי, רופאה משמעותית בחיי. לאורך השנים עבדתי, תפקדתי וחייתי חיים מלאים עם עננה מעורפלת, בין לבין היו אשפוזים וקשיים ברמות שונות. בסוף שנת 2012 חלה התדרדרות וכשלים בתפקוד הכבד ואני כבר בת 68, גיל שהיה מעבר לגיל המקסימלי שאישרו השתלת כבד בארץ. למזלי הטוב, הגעתי למחלקת השתלות בבילינסון, שם פגשתי את מיטב האנשים; רופאים ומשתילים עם נשמה יתרה שהגישו אותי לעוד...