הידברות, סיפור
חיי היו נהדרים ותוססים , מלאי פעילויות עד לפני כשנה וחצי.
בבוקר בהיר ללא כל התראה מוקדמת עברתי אירוע מוחי. שהפך עלי את כל עולמי המסודר ומאורגן.
למזלי אני אדם מאמין עים תעצומות נפש ובעלת משפחה אוהבת ותומכת.
אןמנם היה קשה לי להיות זאת שמקבלת עזרה, תמיד הייתי זאת שמגישה עזרה אבל נאלצתי להשלים עים זאת. נלחמתי במוגבלויות שנבעו מכך והחזרתי את היכולתלעמוד וללכת ללא תמיכה של הליכון ועים הזמן ללא תמיכת המקל, עים המון פיזיוטרפיה, הידרוטרפיה, צעדות ודיקור סיני( יש לציין שהיות והאירוע התרחש בבה"ח למזלי קבלתי מיד טיפול כך שבלתי מחוסר יציבות, חולשה ביד ורגל שמאל, קושי בקריאה או צפייה וסחרחורות).אפילו הצלחתי לחזור לעבודה על בסיס חצי משרה( אני מורה בתיכון מגישה לבגרות במתמטיקה). לצערי החזרה הייתה קצרה יחסית כי אז החלו בעיות של הפרעות קצב , שוב ושוב אושפזתי על רקע זה עד שאוחלט שאעבור אבלציה. בדרכי ליום בדיקות עברתי אירוע נוסף חולף , ששוב החמיר את שהצלחתי לשקם.כמובן שהאבלציה נדחתה לחודש אחרי, אך לבסוף עברתי אותה עים המון תקווה לימים טובים ורגועים יותר. אך האכזבה מהרה להגיע ושלושה ימים אחרי נאלצתי לשוב לטיפול טרם האבלציה , בתוספת זריקות קלקסן פעמיים ביום. גם הציפייה שאפסיק זריקות אלה לאחר פרק זמן קצר לצערי לא נראות כ"כ באופק שכן בשלב זה אנו (אני והמטולוג) מנסים כבר חודש לאזן אותי עם קומדין ,,,,,,,,,אבל לא מצליחים. אני עים מינון של 15 מ"ג ליום וערך ה-inr הוא 1.2 . כעת אני על 20 מ"ג בתקווה שיגיע לערך הרצוי של 2.5 לפחות , ולמרות הכל , הפחד ממצבי , חוסר תגובת גופי לטיפולים הרפואיים .אני מאמינה בלב שלם שיבואו ימים טובים יותר, השמש תשוב לזרוח בחיי כי התקווה היא הדבר האחרון שמאבדים , כמו האמונה. לי יש את שניהם יחד עים אהבת ותמיכת משפחתי היקרה.גם כשקשה יש להאחז בהם ,כך שאל תוותרו לעצמכם ואל תאבדו את האמונה , כי אז תפלו לבור שחור אשר ימנע מכם להחלים ולצאת יחסית מהמצב, גם אים לא במלואו.
אני בת 44 עים מחלות רקע של פרפור פרוזדורים ,אירועי tia אדנומה בכדבד והפרעות קרישה. מטופלת בפרדקסה 150 מ"ג פעמיים ביום וקרדילוג 5 מ"ג.
שבוע שעבר עברתי ממוגרפיה וא.ס שד כבדיקת מעקב בשל פיברדנומה בשד שמאל וכן היות ואני נכללת בקבוצת סיכון כי אחותי חלתה בסרטן השד בגיל 46.
לצערי בממוגרפיה נמצא ממצא חדש של קשרית בחלק התחתון של השד הימני- lm וזה הוגדר כדרגת birads 3.יש לציין כי ממצא זה לא נראה באולטראסאונד. שם ציינו כי נתן להבחין במקבץ ציסטות . בשד השמאלי נצפתה בא.ס הפיברדנומה בגודל 0.9 ס"מ וציסטות פזורות. המרקם וצ
בוקר טוב,
מדרג BIRAD הוא מידרג הקובע מה הסיכוי שממצא ממוגרפי הינו שפיר או ממאיר.
כשהתשובה 0 עד 2 מדובר בממצאים שפירים.
כשהתשובה 4-5 הממצא הרנטגני חשוד מאד ויש לבצע ביופסיה.
כשהתשובה 3 הרדיולוג יכול להמליץ או על מעקב כל 6 חודשים או על ביופסיה. ההכרעה הינה של הרדיולוג והוא צריך לקחת בחשבון את הטיפול שלך בפרדקסה. לפעמים הוא מבקש עוד צלום למשל בקומפרסיה (לחץ) והגדלה של האזור, דוגמת MRI שד.
במידה ותבוצע ביופסיה יש לנהוג לפי הנחיות למצבך המתייחסות לתרופות כנגד קרישה שאת נוטלת.
בביופסיה התשובה יכולה להיות שפירה ו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואחר צהריים טובים!
תודה על תגובתך.
הרדיולוג המליץ על ממוגרפיה בעוד 6 חודשים. אך הכירורג שלי חושב שעדיף שאחזור אליו בעוד שלושה חודשים לבדיקה ידנית ואולטראסאונד.
שאלתי היא:1הממצא נראה בממוגרפיה ולא באולטראסאונד,כיצד ניתן להסביר זאת? אים הממצא לא נראה באולטראסאונד מדוע יש צורך לחזור עליו
שוב תודה על תגובתך ובברכת המשך יום טוב.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו