אני ירדתי בנתיים וגם אני לא מםסיקה לרדת אני שמנה כל כך! פשוט שמנה! ונשארתי גם, מה שגרם לי להתחיל לרדת זה היה זה שהרגשתי ממש שמנה! וגם בגלל כל ההערות שזרקו לי וגם דבגים ששמעתי שאמרו עלי מאחורי הגב אז בסופו של קבר החלטתי שדיי אני חייבת לרדת כבר אז בהתחלה התחלתי לעשות ספורט ברמה מוגזמת אחר כך אכלתי בריא ולאט לאט הורדתי עוד ועוד ארוחות עד שהגעתי למצב שלא אכלתי כלום.. שאמא שלי שמה לב החריכה אותי לאכול לא ידעתי מה לעשות עם כל הרגשות אשמה האלו הרגשתי שבא לי להעלם מהעולם הזה! לאט לאט התחילו לי גם נשירות שיער מטורפות כל הזמח הייתי בדיכאון ובכי
בתחילת השנה הרגשתי נורא עם המראה שלי אז החלטתי להרעיב את עצמי ראיתי זזה עוזר לי לרדת אז המשכתי שקלתי. אחרי כמה חודשים שהתחתי חהרעיב את עצמי אמא שלי התחילה לשים לב ואז היא הכריחה אותי לאכול אז פשוט הייתי מקיאה כי לא יכולתי עם הרגשות אשמה האלה, אני ממש רוצה לחזור לפעם כי פעם הייתי ממש שמחה והיום אני סתם כל היום עצובה ובוכה וכם נמאס לי מהמצב הזה שכולם מציקים לי על זה. אבל מצד שני אני לא יכולה כל פעם אחרי שאני אוכלת ביס אני מרגישה כל כך אשמה כאילו עשיתי משהו רע וגם אני כל כך מפחדת להשמין, הרבה אנשים אמרו לי שאני נראת אנורקסית אבל אני לא מ
