קשב וריכוז

כמוניקשב וריכוזמדריכיםטיפול תרופתי ל-ADHD – לא רק ריטלין

טיפול תרופתי ל-ADHD – לא רק ריטלין

מלבד ריטלין וקונצרטה, התרופות המוכרות להפרעות קשב וריכוז, קיימים טיפולים נוספים. מה ההבדל בין התרופות?

מאת אלה הר-נוי
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

התרופות הרשומות בארץ להתוויה של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) הן נגזרות שונות של מתילפנידט - כלומר ריטלין, ריטלין LA וקונצרטה. אבל בארה"ב ואירופה קיים מגוון רחב יותר של טיפולים תרופתיים להפרעה.

 

"מי שחושב שיש תרופה אולטימטיבית לטיפול בהפרעת קשב לא ראה מספיק אנשים עם ההפרעה" אומר ד"ר ירדן לוינסקי, מומחה בפסיכיאטריה במרכז הרפואי שיבא ומנהל תחום דיכאון וחרדה בכמוני "אחת מהן משפיעה יותר על אנשים שאובחנו כסובלים מ-ADHD אבל תשפיע פחות על אחרים שגם הם אובחנו כסובלים מ-ADHD. כך שאין תרופה אחת שמתאימה לכולם".

 

אז למה לא כל התרופות זמינות בארץ? למעשה, חלק מהתרופות הוגשו לרישום משרד הבריאות ואף הוגשה בקשה להכנסתן לסל הבריאותי הממלכתי. אך בחלק מהמקרים כלל לא הוגשה בקשה לרישום של התרופות בישראל משיקולים של חברות התרופות.

 

המשמעות היא שכיום, כדי לקבל תרופות פרט לריטלין וקונצרטה, יש לקבל טופס 29 ג' מהרופא ואז לייבא אותן באופן אישי דרך בתי מרקחת או חברות שיווק המספקות צורך זה. מדובר בהוצאה כספית גדולה שיכולה להסתכם ב-500 עד 1,000 שקלים בחודש. 

 

תרופות ממריצות (סטימולנטים)

 

לטיפולים הממריצים יעילות גבוהה. הם גורמים לשיפור משמעותי בפעילות היתר ובקשב, ולעיתים לשיפור בהתנהגות, ביחסים הבין-אישיים ובביצועים הקוגניטיביים. קיימות שתי משפחות של תרופות ממריצות:

 

טיפולים על בסיס מתילפנידאט

 

בישראל מקובל להתחיל את הטיפול התרופתי להפרעות קשב עם תרופות ממשפחת המתילפנידאט. "תרופות אלה גורמות לקולטנים במוח האחראים על ספיגת המוליכים העצביים דופמין ונוראפינפרין, להאט את ספיגתם החוזרת של חומרים אלו ולהשאירם זמן ממושך יותר במרווח שבין הסינפסות" מסביר ד"ר טמיר אפשטיין, מנהל מרפאת 'פוקוס' להפרעות קשב במרכז הרפואי שיבא ומנהל קהילת הפרעות קשב וריכוז באתר כמוני.

 

התרופות ממשפחת המתילפנידאט נמצאו כיעילות עבור כ-70 אחוז מהאוכלוסייה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של תרופות ממשפחה זו הן הפרעות בשינה, ירידה בתאבון ולעיתים ירידה במשקל, גריית יתר, עצבות, כאבי בטן וכאבי ראש.

 

"רוב תופעות לוואי אלו הן בדרך כלל קלות, חולפות תוך מספר שבועות, אינן מהוות סיבה להפסקת הטיפול אצל רוב המטופלים וניתן לצמצם אותן על-ידי התאמה של המינון או זמן הנטילה" מסביר ד"ר אפשטיין.

 

השוני בין התרופות ממשפחת המתילפנידאט הוא בצורת הנטילה או במשך הפעולה שלהן.

 

ריטלין, קונצטרה וריטלין LA

 

ריטלין, קונצטרה וריטלין LA הם הטיפולים הנפוצים והמוכרים יותר בארץ. הריטלין LA והקונצרטה הן גרסאות מוארכת של הריטלין "הרגיל". מדובר בתכשירים בעלי משך זמן פעילות ארוך יותר - זמן בו המטופל נמצא תחת השפעת החומר באופן יציב. תודות לשחרור החומר לאורך זמן, לעיתים יש לקונצרטה ולריטלין LA פרופיל תופעות לוואי נוח יותר לעומת הריטלין קצר הפעולה.

 

ריטלין (IR, SR) כלול בסל הבריאות. התרופות ריטלין LA וקונצרטה רשומות בארץ אך אינן כלולות בסל הבריאות. הביטוחים המשלימים של קופות החולים מאפשרים לרכוש את התרופות בהנחה של כ-50%.

 

פוקלין (Focalin) ופוקלין XR (בשחרור מושהה) 

 

"ריטלין מכיל שני סוגי מולקולות של מתילפנידאט שמהוות תמונת מראה זו של זו ורק אחת מהן היא המולקולה הפעילה" מסביר ד"ר אפשטין "פוקלין מכילה רק את המולקולה הפעילה. כתוצאה, המינון הנדרש נמוך יותר בחצי ובדרך כלל יגרום לפחות תופעות לוואי. החיסרון בהשוואה לריטלין וקונצרטה כאמור, הוא שהתכשיר דורש יבוא אישי יקר".

 

מדבקות דיטרנה (Daytrana)

 

הדיטרנה היא מדבקה המשחררת מתילפנידאט ישירות דרך העור, בצורה איטית והדרגתית. "היתרון של המדבקה הוא בעיקר לאנשים שסובלים מתופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול, מאחר ודרך מתן זו עוקפת את מערכת העיכול. בנוסף, המדבקה יכולה להתאים לילדים או מבוגרים שמתקשים לבלוע תרופות או אינם רוצים שיראו אותם לוקחים תרופות" מסביר ד"ר אפשטיין "החסרונות הם שבחלק מהמקרים עלול להיווצר גירוי בעור ושלוקח למדבקה כשעתיים או יותר להתחיל לפעול. לכן לפעמים צריך להעיר את הילד קודם אם רוצים שיהיה מרוכז בבית הספר. חיסרון נוסף הוא כמובן עלות הטיפול".

 

טיפולים על בסיס אמפטמינים

 

הסוג השני של תרופות מעוררות הן אלה שהחומר הפעיל בהן הוא אמפטמין. "שני סוגי התרופות המעוררות גורמים לעליה במוליך העצבי דופמין, אבל הדרך בה התרופות עושות זאת שונה: בעוד שהריטלין גורם בעיקר להאטת הספיגה החוזרת של דופמין, האמפטמינים גם מביאים לשחרור כמויות גדולות יותר של דופמין למרווח הבין סינפטי". באופן כללי, תופעות הלוואי של אמפטמינים דומות לתופעות הלוואי של תרופות ממשפחת המתילפנידאט.

 

"בישראל נהוג להשתמש בתרופות ממשפחת המתילפנידאט כ'קו ראשון' להפרעות קשב וריכוז, בין היתר בגלל הסיבות הכלכליות" אומר ד"ר אפשטיין "אבל יש מטופלים שהתרופות הללו אינן יעילות עבורם, או שסובלים מתופעות לוואי משמעותיות. אלה יכולים לנסות אמפטמינים. יש אנשים שלא מסתדרים עם ריטלין, שבשבילם אמפטמינים זה ממש הצלה".

 

אטנט (Attent)

 

בשנת 2016 נוספה לסל הבריאות הממלכתי התרופה אטנט (Attent) המבוססת על ארבעה אמפטמינים (דקסטרו אמפטמין סכרט, אמפטמין אספרטט מונוהידרט, דקסטרו אמפטמין סולפט ואמפטמין סולפט), לטיפול בילדים שמיצו את הטיפול דרך הסל בתרופות ריטלין או קונצרטה – כלומר שלא הגיבו לטיפול או שפיתחו תופעות לוואי קשות לטיפול, כאשר חוסר תגובה לטיפול יוגדר כתגובה לא מספקת על פי הערכה קלינית שתתבצע על פי מדד בשם ADHD RS IV, כשכישלון טיפולי יוגדר כציון מעל 28 נקודות או כשהתפתחו תופעות לוואי קשות לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל. התחלת הטיפול בתרופה יעשה במרשם של רופא מומחה בנוירולוגיה לילדים או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר בלבד.
 

 

אדרל (Adderall) ואדרל XR (השפעה ממושכת)

 

התרופה הוותיקה אדרל מורכבת משילוב של ארבעה סוגי אמפטמינים שונים. האדרל נמכר בשתי צורות: גרסה קצרת טווח (עד 6 שעות), וגרסה ארוכת טווח. התרופה אינה רשומה בארץ וניתן להשיגה רק בייבוא אישי.

 

ויואנס (Vyvanse)

 

התרופה ויואנס מכילה רק סוג אחד של אמפטמין, שנחשב לפעיל ביותר. "בדומה להבדל בין ריטלין ופוקלין, הויואנס בהשוואה לאמפטמינים אחרים, מכילה רק איזומר אחד ולכן יש לה פחות תופעות לוואי" מסביר ד"ר אפשטיין "התרופה עוברת תהליך של פירוק איטי בגוף לאורך זמן והיא משפיעה באופן יציב לזמן ממושך (12-14 שעות). בנוסף, יש לה מאפיין כימי שגורם לכך שהיא תפעל רק אחרי שהיא עוברת פירוק בקיבה, כדי למנוע שימוש לרעה".

 

התרופה מגיעה בקפסולות, אותן ניתן לפתוח ולהמס את התוכן במים, מה שמקל על ילדים שמתקשים בבליעת כדורים.

 

ויואנס נמצאת בתהליכי רישום בישראל והוגשה לסל הבריאות 2014 כקו שני בילדים אשר לא מסתדרים עם טיפול במתילפנידאט.

 

תרופות שאינן מעוררות

 

סטרטרה (Strattera)

 

"הסטרטרה פועלת במנגנון שונה לגמרי מהתרופות האחרות. היא מעלה את ריכוז המוליך העצבי נוראפינפרין באופן סלקטיבי" מסביר ד"ר אפשטיין. "תרופה זו נוסתה בתחילה כנוגדת דיכאון וחרדה, אך גילו שהיא עוזרת להפרעת קשב. התרופה שימושית כאשר יש שילוב של דיכאון או חרדה או כאשר יש חשד להתמכרות או לסיכון לשימוש לרעה בתרופות". 

 

תופעות הלוואי של סטרטרה קשורות בעיקר לפעילותה על קולטנים אנטיכולינרגים - כתוצאה היא עלולה לגרום ליובש בפה, עצירות, סחרחורת, עלייה בדופק ובלחץ דם ופגיעה בתפקוד מיני. בנוסף היא עלולה לגרום לכאבי ראש, עייפות, בחילה וירידה בתיאבון.

 

התרופה אינה רשומה בישראל וניתן לרכוש אותה בייבוא אישי.

 

תרופות לטיפול בדיכאון

 

קיימות תרופות פסיכיאטריות שאינן מיועדות לשימוש בהפרעות קשב וריכוז, אך עשויות להועיל גם לסובלים מהפרעה זו.

 

"תרופות נוגדות-דיכאון כמו זיבן - המוכרת בישראל להתוויה של הפסקת עישון - וחלק מהתרופות ממשפחת ה-SSRI עשויות להועיל לסובלים מהפרעות קשב" מסביר ד"ר אפשטיין.

 

 

האם רפואה משלימה יכולה לעזור?

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: