לינדה88

כבר שלוש שנים אני בתהליך החלמה איטי מבולימיה. בשנה הראשונה עליתי כ- 13 קילו. במהלך שלושת השנים האלו אני מצליחה לרוב להיות "נקיה" במהלך השבוע, ובסופ"שים נופלת לדפוסי אכילה- הקאה. בצורה כזו דיי "התאזנתי" במשקל כך שבסה"כ עליתי (כנראה, כי אני לא נשקלת אבל רואה על הבגדים) סדר גודל של 10 ק"ג. כמה תופעות שקרו לי בחודשים האחרונים: 1. יש לי כאבים אחרי שאני מקיאה באזור בית החזה (מפתח הלב) 2. בשבועיים האחרונים עליתי עוד במשקל, ואני רואה שינוי רציני בחזה שלי שנהיה גדוש וכאוב. קבעתי לי לתור לרופאה כדי לשלול חלילה משהו חריף שלא קשור לתהליךעוד...

היי.. מרגישה אבודה. אשמח לשמוע את דעתכן מניסיונכן האישי... אני נמצא בתהליך של החלמה כמעט שנה וחצי. במהלך השנה וחצי אני מלווה במטפלת רגשית, ולפני כמה חודשים הוספתי טיפול של עובדת סוציאלית (איתה אני מתמקדת בטיפול בטראומות). בחודשיים וחצי האחרונים יש לי רגרסיה חזקה מאוד בהחלמה. אני מרגישה שאני שונאת את עצמי בגלל העלייה במשקל, ולצערי חזרתי לאכול ולהקיא. אני כבר לא כנה עם המטפלת הרגשית שלי ואני לא מספרת לה על הנפילות שלי כשהן מתרחשות. אני מרגיש שמשהו שם לא בדיוק עובד בשבילי ואני לא יודע אם להאשים את עצמי או שהטיפול הזה באמת לא טוב בשבילעוד...

אני אובדת עצות. אני נמצאת בתהליך החלמה לא קל כבר קרוב לשנה וחצי (אחרי 15 שנים של בולימיה, כאשר מתוכן היו שנים של הרעבות (נטיה לאנורקסיה התנהגותית ולא במשקל) או של אכילה מאוד מצומצמת או של הקאות). במהלך תקופת ההחלמה אני צמודה לתפריט מסודר ובריא ועושה ספורט 4 פעמים בשבוע שעה כל פעם. ויחד עם זאת עליתי מאוד במשקל (לא יודעת כמה כי אני לא נשקלת, אך אחרי חצי שנה נשקלתי פעם אחת וראיתי שעליתי 6 קילו. מאז עליתי עוד. לדעתי עליתי מתחילת ההחלמה למעלה מ- 10 ק"ג, ואני נמוכה). הסיוט של חיי זו ההשמנה. אני נבוכה בצורת הגוף שלי ומתקשה לשמור על ההחלמעוד...