אנונימית

אתמול חוויתי אחרי הרבה זמן התקף חרדה. לא הכינו אותי לזה הייתי על האוטובוס והתחלתי להרגיש שאין לי קרקע לרגליים שאני לא מוגנת התחלתי לרעוד הסתובבתי עם חברים ועדיין לא עבר עד שהלכתי לישון ב00:00 בלילה קמתי הבוקר הפוכה על בחילות וראיתי את המשכורת שלי 1,929 התעצבנתי שלחתי צילום מסך לבוס שלי התעלם ממני וסינן כל היום הזה פשוט נוראי אני חלשה אני עייפה יש לי בחילות רע לי נפשית עם החרדות האלה אין לי חשק לקום מהמיטה אני בעבודה עכשיו וממש קשה לי בא לי לברוח מפה.

עוברת עליי תקופה נורא קשה. אין לי מצב רוח לכלום. מאז ששכבתי עם החברה והיא ניצלה אותי ופגעה בי קשה לי לקום ו להתאושש. אני בדיכאון עצבנית עייפה כל היום וחושבת עלייה ניתקנו קשר כי כל הקשר התבסס רק על סקס. והיא אמרה שאין לה בעיה ללכת עם בחורה אחרת לשכב גם עם עוד 100 נשים!!!!!!! ואני נפגעתי לא התאהבתי בה והיא לא בי אבל עדיין..... העפתי אותה מהחיים שלי אני עדיין עצבנית ממנה מה לעשות??

אני לוקחת כדורים לחרדה ודיכאון, מי ירצה אותי ככה? 2 כדורים בבוקר, ובערב ולריאן לשינה. נמאס לי מזה, ניסיתי להפסיק את התרופות בהדרגה ופעם אחת בבום, והתופעות לוואי היו קשות נורא! החרדות חזרו. זה קורה לי שאני לבד בבית בחדר שלי ומסתכלת על הקירות, מרגישה לא מוגנת. לא בטוחה. אין לי קרקע לרגליי. אני כל-כך מפחדת מהעתיד, איך אתחתן? איך אהיה אמא בכלל? אני לא מסוגלת ורק מלחשוב על לידה או היריון יש לי התקף חרדה! (אני בת 24) (רווקה) ממש מפחדת מכל המצב הזה, להזדקן לבד, או להיות אמא ואז לא לשרוד את הילדים ולהתאבד לפתע. אני רוצעוד...

יש לי חברה טובה שכל הקשר איתה מבוסס על סקס. אני מרגישה ממש מוזר רע לי אבל גם קצת טוב לי. היא ההתנסות הלסבית הראשונה שלי, שכבתי איתה פעם ראשונה ונהניתי מאוד. אבל אחרי זה, הרגשתי שהיא רואה בי רק כ-סטוץ. יצאנו אתמול אז סתם נישקתי אותה והיא התחילה לדחוף לי ידיים לתחתון בחוץ שהיו אנשים בלילה ממש התביישתי אני חושבת לחתוך את הקשר איתה אמרתי לה את זה ושתפתי גם את המשפחה שלי, אני מפחדת מעצמי, ממה שאני מרגישה בגוף, מהחרמנות שלי שאני כל הזמן רוצה סקס ולגעת בנשים. לא בא לי, בא לי לאהוב גברים. מה דעתכם? אני צריכה לנתק איתה קשעוד...

שלום.. התאהבתי בבחורה שהיא הרופאה שלי פעם בחודש באה אליה לביקורת. התקשורת שלנו טובה מלא מבטים ארוכים חיוכים אני מרגישה שאני נמשכת אליה אני מתרגשת ממנה ודופק לי הלב בכל פעם שאני נכנסת אליה למרפאה אני רוצה לשתף אותה ולספר לה זאת אבן כבדה על הלב שלי מלא זמן אני מכירה אותה רק 3 ימים והייתי אצלה לפני יומיים היא טיפלה בי אבל היתה עסוקה גם בטלפון ואמרה לי לפחות 3 פעמים תקבעי תור אליי עוד חודש אני פה בחיוך... אני לא יודעת מה לעשות... אני כל כך רוצה לחבק אותה שיקרה משהו. אני מפחדת לספר לה כדי לא להביך אותי ואותה מה לעשות?? תועוד...

אין לי כוחות יותר להחזיק את החיים האלה חרא לי נפשית (אני בת 24) יש לי משפחה שאוהבת אותי אבל לא מקבלת אותי לסבית אני לא מקבלת את עצמי כל הגברים הטרידו אותי מינית בילדות אני מתאהבת בנשים שלא מבינות אותי אני לא חושבת שארצה להיות אמא בכלל בגלל החרדות שלי אין לי כוח לקום בבוקר כל הזמן עייפה בלי סוף גוף עייף שונאת את העבודה שלי נמאס לי לעבוד נמאס לי שהכל כסף היום נמאס לי מהדור החרא הזה שהכל סקס סקס לא טוב לי מעדיפה לקפוץ מגג ולחיות חיים חדשים מההתחלה בתור תינוקת נמאס לי אין לי ריישיון אף אחד לא ירצה אותי ככה! וקשה לי לנהועוד...

שלום, הרבה זמן שחיפשתי רופאת עור טובה ונפלתי על גרועים עד שהגעתי למישהי שממש הבינה אותי. ומאז היא לא יוצאת לי מהראש, הרגשתי שזה הדדי. היא כל בזמן הסתכלה עליי ומרחה את הזמן איתי וגם אני איתה זה היה רגע קסום היה מתח מיני ורגעי מבוכה כאלה היא יותר הסתכלה עליי מאשר במחשב היא שאלה אותי דברים וכאלה אני ממש לא יודעת למה היא הסתכלה עליי ככה היא לא יוצאת לי מהראש.... העיניים שלה,המבטים,חלמתי עליה גם. שלחתי לה הודעה תודה על שירות טוב,היא ראתה ולא ענתה. רציתי לספר לה מה הרגשתי אליה ו לשאול אם זה הדדי? אני באמת לא יודעת אמא שלעוד...

כמה טוב זה להיות חופשיה, חופשיה מאהבה,מחובה, מהגדרות מיניות, מהעתיד, החיים מלאים ב הפתעות אנחנו אף פעם לא יודעים לאן נגיע ומתי ולפעמים זה כל כך מצחיק, זה לקום בבוקר לצפות בחיים כמו סרט אקשן שקורה הכל רץ מתחדש ומשתגע בו זמנית. אנשים נוסעים כדי לשכוח מהבעיות חוזרים מהארץ עם חוויות ועוד יותר בעיות וקיטורים ובגידות ופחדים ואז יש צחוק מתגלגל שהוא בדיוק ל5 דקות ואחרי שעה של צחוק מגיעות הדמעות! כי כמה אפשר לשמוח בעולם כזה ממורמר? אני יושבת לי בכיסא עם שקית פופקורן וצוחקת אנחנו יכולים לשנות את הסרט בכל רגע לבחור באיזה ערעוד...

אני בת 24, כן זה גיל של החלטות,והתבגרות, אני תוהה מה זה התבגרות האמת? האם להיות רצינית כי החיים הללו כאלה רציניים? האם אני צריכה לשרוד ולהחזיק את החיים שלי בכוח? ובכן. . אני אוהבת לחיות ולייצר עולם משלי. עמוק בתוך ראשי, אני מייצרת לי ארץ מדהימה שיש בה אור לשמחה במדינה הזו יש שלום בין אנשים אין מלחמות או אויבים בכל פעם כאשר השמש שוקעת אני משקיפה מבעד לחלוני בחדרי הקטן ומביטה בכוכבים... ההתבוננות בכוכבי הלילה מפליאה אותי ומסקרנת אולי יש שם עולם קסום כזה? אני מדמיינת איך שם למעלה יש מלאכים שמתבוננים בי בכל צעד שאני עוברתעוד...

ולרגע אחד רציתי לעצור. רציתי לנשום לרווחה רציתי לומר שטוב לי לחייך חיוב אמיתי מהלב ולא חיוך מזוייף רציתי להרגיש מוגנת תמיד במדינה שלי לא לפחד למות ולא לפחד לחיות להנות מהרגע מהכאן ועכשיו לא לחשוב על העתיד לא לחשוב על העבר ואולי לא לחשוב בכלל. לקפוץ למים ככה כמו שאני. ולרגע אחד רציתי לראות את החיים כאורחת לראות את החיים בורוד לראות את השמש גם בלילה קר. לראות לחוות לנשום להינות פשוט לחיות.

שלום לכולם, שהייתי בת 16 עברתי הטרדה מינית עי מישהו מבוגר דתי שעבד אצלנו. הוא נגע בי מעל הבגדים ואני קפאתי במקום. עד היום אני בטראומה בגללו. אני בת 24 היום, לוקחת רסיטל 49 מ"ג וטיפול אצל פסיכולוגית שלא ממש עוזר. אני לא יודעת מה לעשות? אני לחוצה נורא..

שלום הרבה זמן שאני סובלת מחרשות ודיכאונות... מחשבות אובדניות אובססיה לנשים לא יודעת איך לצאת מזה?