שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

מ

מתחזקת

חבר קהילה
הצטרפתי ב־ 07/12/18

התגיות שלי

מ

מרגישה כבר אבודה בעולם הזה . לא יודעת על מי אפשר לסמוך , מי יהייה פה כשצריך? אני באמת לא מבינה איך לאנשים יש לב פשוט לנטוש בן אדם שהיה שם תמיד כשהיית צריך. קשה לי אני מרגישה בודדה והכי קשה להיות מוקפת באנשים ולהרגיש יותר בודדה מאשר כשאני לבד. 

לא מצליחה למצוא כיוון בחיים. כל כך מקנאה באנשים שתמיד ידעו מה הם רוצים להיות במה הם טובים ואני מובטלת כבר כל כך הרבה זמן בלי כיוון בלי מטרה מרגישה כמו עלה נידף ברוח. 

מרגישה שהשנים האחרונות רק מביאות לי מכה אחרי מכה ואני כבר לא יודעת איך להתרומם מהמצב שהגעתי אליו. רוצה חיים נורמלים רוצה להרגיש שמח

  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מ
תמיד התקופה של היום הולדת שלי הייתה שמחה בשבילי.. תמיד הייתי מאלו שאוהבים לחגוג ולצעוק לכולם שאיזה נפלא היום בו נולדתי אבל משהו בשנים האחרונות נשבר בי. והיום הזה הפך להיות לתזכורת מתמדת כמה שמחה היית וכמה אני לא מצליחה למצוא על מה לשמוח עכשיו. בשנתיים האחרונות נלחמנו על החיים של אמא שלי עצרתי את חיי- אם זה עבודה או הסטאג' שכבר התחלתי והלכתי להלחם על החיים שלה. אז למרות שהמצב קצת השתפר אני עדיין במלחמות יומיומיות למרות שאני מרגישה שהיא כבר ויתרה אני נלחמת.. ואני מרגישה ממש מותשת כבר.. כל החיים חשבתי שאני מוקפת גדוד של אנשים חז
  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מ
איזה כייף זה יום הולדת, חיוכים ומתנות. איזה כייף זה יום הולדת, כתר של פרחים לראש. מסביב כולם בנחת, אוכלים שותים, שומעים בדיחה. העוגה יפה מונחת, על הקיר תלוי בלון. החברים באים גם כן, מצטרפים לחגיגה. מדליקים את העוגה, ואומרים נו משאלה. ובפנים כולי כואבת, אך מבחוץ נראת שמחה. נושפת ומחייכת ומקווה, להרגשה אחרת. היום הולדת נגמר וזה מה שעבר לי בראש לפני השינה אז אמרתי נשתף מישהו (:
  • User Avatar
    3 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מ
מוזר להיכנס אחרי תקופה ארוכה ולגלות עולם חדש פה.. הייתי פה כמה פעמים בפורום הישן.. חוזרת לסירוגין בתקופות לחוצות.. אז לא מזמן חזרתי להורים אחרי שנה של מגורים מחוץ לבית.. שנה שהייתה עם אינספור חוויות חיוביות ושליליות.. שנה שבה הכרתי את הדיכאון מקרוב.. ירידה במשקל, הקאות, בחילות, מיגרנות ובעיקר הרבה בכי.. לאט לאט הצלחתי להפסיק להקיא (עם הרבה מנטרות וחשיבה חיובית) הפסקתי לרדת במשקל, הרשתי לעצמי לאט להיחשף שוב לעולם ולא לפחד מכל זבוב שעובר.. ולחיות קצת יותר.. השנה נגמרה וההחלטה הכי נכונה זה לחזור להורים.. אין ספק החלטה לא פשוטה לי.. מ
  • User Avatar
    4 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק