אני פשוט לא מבין את זה. כל יום שעובר אני עדיין לא מצליח להבין למה אני מרגיש את המועקה הזאת . אני רק רוצה שה יפסיק ,פעם היו לי שאיפות וחלומות אבל היום אני רק רוצה שזה יפסיק אני כל הזמן מנסה להתגבר על זה בכל מיני שיטות , אולי אני לא עושה משהו טוב בחיים שלי ,אולי אני לא נמצא במקום שאני צריך להיות אבל לא משנה מה אני עושה עדיין אני קם בבוקר עם התחושה הזאת שמלווה בחרדה בלתי פוסקת לא זוכר את עצמי קם בבוקר ומחייך ואומר לעצמי ולעולם שעכשיו אני קצת שמח רק התקפי חרדה חוזרים שלא עוזבים אותך ואתה לא מוכן לוותר להם עד שאתה פשוט בורח והו