קארן

אני מתייחסת לעצמי איך שאחרים מתייחסים אליי? זה העניין? אני לא מקשיבה לעצמי? אני מרגישה שאני יותר מדי מרוכזת בעצמי איך זה יכול להיות שמצד אחד אני מרוכזת בעצמי ומצד שני לא בהקשבה לעצמי? נמאס לי להסתכל על איך שכולם מתייחסים אליי ולהסכים איתם, "הם צודקים, אני לא מעניינת" תראי איזה אנשים חכמים ומוצלחים! למה אני לא יכולה להיות כמוהם? אני מצחיקה וחכמה ויש לי הרבה דברים טובים בחיים, ועדיין מי סופר אותי? אני כלום בעיני אחרים! אני לא יודעת למה הדעה של אחרים חשובה לי כל כך, זה השיעור שלי, אני לא צריכה שהעולם יקבל אותי.

כל פעם שמתייחסים אליי בביטול, ומתנהגים כאילו אני לא קיימת, אני נורא מתעצבנת ושומרת את זה בפנים, זה חוזר על עצמו כל הזמן לא משנה לאן אני הולכת, הלכתי לטיפולים ועשיתי שיחות ואני גם מנסה טכניקות להרגע, אבל זה לא עוזר. אנשים אומרים לי שאני משדרת "תתרחקו ממני" זה מעביר את האשמה אליי, זה אפילו יותר מעצבן אותי, אשמח לקבל עיצות מאנשים שעברו דברים דומים.