Girl2003

כל פעם שאני רואה/שומעת דברים נוסטלגים או כל דבר שקשור אליהם (הכוונה לדברים שקרו לפני הקורונה ולפני גירושי ההורים שלי אי שם ב2018) זה מחזיר אותי לתקופות האלה שאני מרגישה שהיה לי טוב יותר פעם, אני מרגישה שאלו נקודות שהחיים שלי נהרסו ואני יודעת שהם לא יחזרו להיות מה שהיו אבל אני לא מאמינה שהזמן עובר ובתוך תוכי קשה לי להתגבר על זה וזה תוקף אותי לא מעט לאחרונה. אני מרגישה חוסר שלמות עם עצמי לאחרונה והמון לחץ בעקבות לימודים, אשמח לטיפים כיצד להתמודד עם המצב שאני נתונה בו, תודה מראש..

רציתי לדעת האם יש כאן מישהו שלקח או לוקח ספרוקס? איך התרופה? האם כדאית? אני מחפשת תרופה שעוזרת לשינה ומורידה חרדות אך באופן טבעי אשמח לעזרה ולהמלצות תודה :)

פניתי בקהילה של חרדה ודיכאון בנוגע לתרופות טבעיות שיכולות לסייע לחרדה בעיקר והפנו אותי לכאן, אני סובלת מחרדה כבר כמה שנים ובנוסף לשינוי שאני צריכה לעשות אני מרגישה שתרופה יכולה להקל ולסייע בהרגשה של החרדה, יש לי דופק מואץ באופן תמידי, קשיי נשימה ועייפות כרונית, בדיקות הדם שלי תקינות ואני כביכול בריאה, הבעיה היא נפשית לא פיזית ולכן אשמח להצעות לתרופות טבעיות שמסייעות ללחץ ולחרדה חוץ מרסקיו ו-נרבן שאכן בעלות השפעה. תודה מראש.

בבקשה זה דחוף, אמא שלי תמיד לוקחת לוריבן כשהיא צריכה להירגע אבל הפעם היא הגיעה למתב קצת קשה ולקחה 6 כדורים, זה בסדר? אין לי שום ידע לגבי זה בבקשה שמישהו/י יגידו לי מה לעשות?? היא נרדמה

כל התקופה הזו הרגשתי בסדר, תמיד הייתי בבית כי אני בסוג של קבוצת סיכון ואני רוצה כמה שיותר להימנע מהידבקות, אני נמצאת גם בתקופת בגרויות ומתכונת ואני פשוט מרגישה לחץ כפול ומטורף.
אני מרגישה שהאסימון לגבי הכל נופל רק עכשיו ועם העלייה של הנדבקים זה מכניס אותי ללחץ מטורף, יש לי דופק גבוה, אני בוכה ואני מרגישה כאילו אני לקראת התחרפנות שאני רוצה שהכל כבר יגמר, אני מאוד מפחדת מהלא נודע, זה נראה כאילו המצב לא הולך להסתיים או להירגע על אמת בקרוב ואני מאוד מאוד לחוצה, אני מרגישה שאני רק רוצה לברוח ולהתנתק מהכל, אני באופן כללי סובלת מחרדות, אני נמעוד...

יש לי פסיכולוגית, אבל זו כבר פסיכולוגית שנייה שלי היא לא עוזרת לי, אני מרגישה שאין לי באמת אצל מי לפרוק ואין אף אחד שמבין אותי, יש לי חבר אבל הוא לא צריך להיות בתפקיד הפסיכולוג שלי ואני בטוחה שאני כבר מעמיסה עליו מספיק למרות שהוא לא מעיר לי על זה ותמיד מקבל, אני מרגישה פשוט בדרך מסויימת כבר מלא זמן זה כאב והרגשה רעה של עצב, זה לא דיכאון, זה פשוט עצב תמידי שאני לא מצליחה לצאת ממנו ואני לא יודעת מה לעשות... אני כולה בגיל הנעורים שלי ואני מרגישי שמיציתי הכל והכל קשה לי אני גם בתקופה כל כך לחוצה ואף אחד לא מבין אותי באמת כולם חושבים שהכל עוד...

הייתי אצל פסיכיאטרית ובעקבות שאלון שהיא שאלה אותי הסברתי לה שיש לי בעיות שינה וחרדות ואין לי דיכאון למרות שכן יש לי, היא ובנוסף היא לא איבחנה שיש לי דיכאון. היא רשמה לי כדור בשם קלונקס ואמא שלי אומרת שזה כדור נגד דיכאון כאשר הפסיכיאטרית טענה שזה כדור שעוזר לשינה, אמא שלי לא רוצה שאקח את הכדור הזה וגם זה עלול להירשם לי בצו הראשון ולפגוע בי בהרשמה לצבא. אני כן רוצה לקחת את הכדור כי אני יודעת שאני כן דיכאונית ואובדנית ואני חייבת לטפל בזה. מישהו יודע על תופעות הלוואי של הכדור? והאם אני צריכה לבקש פשוט מהפסיכיאטרית את הכדור לבד?

לפני כ-שנה וחצי ניסיתי להתאבד או יותר נכון למשוך תשומת לב לא אפרט יותר מידי.. חתכתי את עצמי במובן לא משמעותי ולא עמוק ונכנסתי לדיכאון קשה במצב שהייתי בוכה כל יום ולא יוצאת מהמיטה. ההורים שלי התגרשו אז והמצב היה זוועות עולם במשפחה. אף אחד לא ידע שעשיתי את זה, יצאתי מזה בזכות עצמי אחרי שאמרתי לעצמי שאני לוקחת את עצמי בידיים וזרקתי את כל ה"ראיות" לפח. בסוף שנה שעברה הכרתי את חבר שלי שתומך בי ויודע על כל מה שקרה והוא תמיד נמצא שם בשבילי, לפני כחודשיים התחלתי גם טיפול פסיכולוגי ואף הייתה לי שיחה עם פסיכיאטרית היא שאלה אם ניסיתי להתאבד וכמועוד...