שושנה19

והנה זה עבר וכבר נגמר בני היקר עבר הוא כבר לא כאן התחתן התרחק ואיננו אנחנו נשארנו כאן סתם עוד אנשים הוא אף פעם לא היה חלק הוא לא התאים היה חכם יותר עכשיו הוא שם.... הפרדה קשה בטח גם לך אבל אתה במקומך... לנצח תהיה בני לנצח אהיה אמא שלך

אני במצב טוב. אני מסתירה את עצמי אני בחדר במיטה פוחדת לצאת לא רוצה לראות אף אחד. אני יכולה לשכב כך ימים עם מעט אוכל... זה מצב טוב כי בעבר לא הסתדרתי צעקתי בכיתי זאת היתה חולשה מיצידי לצעוק. למדתי להעלם ....טוב לי כך

גם אני וגם הבן שלי הבעייתי מפוטרים ומקבלים דמי אבטלה. העולם האט ונסגר ובאיזה שהוא מקום זה נוח לי ויותר קל לי כך לעכל את העולם. בני רגוע .אני פוחדת מהיום שהעולם ישוב להיות מהיר ותובעני... הלוואי שהקורונה לא תיגמר...

לפני שבע שנים עברתי ניתוח שרוול קיבה. ירדתי בערך חמישים קילו ויש לי גוף חדש מראה חדש רגשות חדשים התיחסות אחרת של אנשים אלי . הניתוח שלי הוא סודי לא סיפרתי לאף אחד. רק יום לפני הניתוח סיפרתי לילּדי ולבעלי. היום קיבלתי קינאה קשה לבעלי הרזה . יותר רזה ממני הוא כמעט בתת משקל. הוא אוכל בשתיים בצהריים וזהו הוא לא רעב. אוכל שוב בשמונה תשע בערב וזהו לא מנשנש כלום לא אוכל בבוקר. כשאני מעירה לו הוא אומר שהוא אוכל מה שהוא צריך. יש לי חשק לבשל לו אוכל מלא בשמן וסוכר בלי להגיד לו. נראה לי שהוא נלחם בי ורוצה להיות רזה יותר ממני.

לפעמים השיחה הופכת לעינינית וסוערת ואז אני יכולה להגיד כל מיני דברים נכונים יותר או נכונים פחות אבל לצערי זה רק מביא לכעס וסיכסוך שזה קשה ומעיק. אבל הכי גרוע שממש בלי שום מחשבה למרות שהדברים נכונים מהצד שלי זה סתם פוגע בי או באנשים מבלבל ומביא למקום רע. אז אני רוצה להעלם.....לו רק אלמד לסתום את הפה.