מחפשת פסיכיאטר/ית ופסיכולוג/ית פרטי למבוגרים בנתניה.
מאובחנת עם מאניה דפרסיה, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות אכילה ופגיעה עצמית ואפיזודות פסיכוטיות בעבר.
מצולקת ומלאה באכזבות ממערכת בריאות הנפש, ולא סומכת על אנשי טיפול בשיט.
אז אם יש למישהו המלצה על מטפלים עם קצת רגישות אני אשמח לשמוע.
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אני אתחיל בהקדמה ואומר שהטקסט שיופיע בהמשך נלקח מתוך התכתבות שלי עם מתנדבים בקהילת ער"ן (שהפנו אותי לפה כי אמרו לי שבקהילה הזאת מסתובבים אנשי מקצוע שאולי יוכלו להציע משהו). זה הולך להיות חתיכת טקסט ארוך אז אני מזהירה מראש, מי שלא מעוניין לקרוא לא בכוח, ומי שאשכרה יצליח לקרוא את הכל אז אני ממש מצדיעה לו. (אני עושה העתק/הדבק רק כי כבר אין לי כוחות נפשיים/פיזיים לחזור ולכתוב את כל מה שפרקתי)
להלן ההתכתבות:
קודם כל, הגעתי לפורום הזה דרך מתנדב של ער"ן שהציע לי לפרוק פה, פשוט אמרתי תודה על ההצעה כשבראשי חשבתי לעצמי " לא יקרה בחיים" והנה
-
Edit המשך: אבל כל מה שאני מצליחה לעשות זה להריץ לעצמי בראש איך אני מצליחה לעבור את היום הזה בשלום מבלי להתחרפן. וזה שלא כתבתי שפגעתי בעצמי, זה כי ניסיתי לחסוך מכם את הלחץ המיותר וגם את הסיכוי שתזמינו לי משטרה. אבל כן אני אחרי 5 ניסיונות התאבדות, אחרי כמה שטיפות קיבה, ניסיתי לחתוך ורידים, פעם אחת אפילו ניסיתי לקפוץ מהחלון, ניסיתי בכל דרך אפשרות להכין קשר לתלייה אבל מסתבר שזה יותר מסובך מאיך שזה נראה, ופעם אחת אשכרה הובהלתי לטיפול נמרץ והייתי מונשמת ומורדמת במשך יומיים עם סיכויים נמוכים לצאת מזה בחיים, ואיך שהוא לצערי הרב פקחתי את העיניים -
Edit
רועי חזן פסיכולוג רפואי מומחה. מטפל בקליניקה בתל אביב. www.roihazan.co.ilמומחה כמוני · 19.5.2020היי Momorie יקרה, כל כך הרבה סבל וכאב נפשי עולים מהכתיבה שלך. ההתמודדות שלך מאתגרת מאד, ואכן, נראה שהיכולת לעזור לך מתוך הפורום היא מוגבלת, ולעתים יכולה להיות רק אוסף של קלישאות כמו שכתבת. ובכל זאת, מבין הקשיים הרבים אליהם התייחסת, התרגשתי לקרוא על הקשר העמוק שלך למשפחתך, על הרצון שלך לגונן ולשמור עליהם, ועל כך שהקשר עמם מצליח גם לשמור עלייך מפני פגיעה עצמית בתקופה הכואבת שאת חווה. כפי שכתבת, עברת בין הרבה אנשי מקצוע שונים, ולכל אחד מהם יש עמדה ודעה מקצועית שונה. כפי שחווית בעצמך, התחום של בריאות הנפש הוא לא מדע מדוייק, ולכן מומלץ -
Edit ואני אוסיף ואסיים בשאלה שראיתי שמישהי אחרת העלתה בפורום: "כמה זמן יכול אדם לשרוד בחיים רק עבור אנשים אנשים (מתוך תחושת אחריות להם), בלי שום שאיפות או רצונות לעצמו ובלי רצון ממשי לחיות?" ואני שואלת ברצינות עם כל אהבתי העזה למשפחה ושלי והרצון לשמור עליהם ולמנוע מהם את הסבל וחווית האובדן, כמה זמן אתם חושבים שאני אצליח להחזיק מעמד ולהמשיך לסבול ככה מבלי לפגוע בעצמי? -
Edit ארוך מידי.. תני תקציר שאוכל לקרוא. -
Edit תודה רבה עוזרת על התגובה! אם היית שואלת אותי לפני חצי שנה הייתי אומרת לך שאני מסכימה ושלא משנה איזה כדור יביאו לי הוא לא ישנה כלום, כי השורש לבעיות שלי מתחיל ונגמר בראש, ושכל מה שאני צריכה זה המון המון שיחות. אבל במצב שאני נמצאת בו היום אני כבר בטוחה שטיפול בשיחות לא יעזור לי לבד, אני חייבת גם איזה טיפול מייצב, השינויים של במצבי הרוח קיצוניים ומשתנים בקצב מסחרר, את הרוב היום אני מעבירה בבכי בלתי פוסק, אני יודעת שכתבתי שאני ישנה תקין, אבל בארבע ימים האחרונים לא ישנתי יותר מ3 שעות, מה שלא תורם בגלל למצב הנפשי שלי. אני כבר לא מסוגלת לאכ -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 20.5.2020הי יקרה, קראתי כול מה שכתבת לעומק, כואב ועוצמתי כאחד. אני מחזקת את מה שרועי כתב לך. אני חושבת שאת צריכה מסגרת שבה יוכלו להתאים לך את הטיפול התרופתי הנכון. אני רוצה להוסיף שמאוד התרשמתי מאנטיליגנציה שלך ומן האחריות שאת חשה כלפי משפחתך. רציתי רק להוסיף שבתחום בריאות הנפש כמו בכול המקצועות האחרים ישנם אנשים מדהימים וישנם כאלו שבאת חבל שנתנולהם רישיון לעסוק בבני אדם וזאת על אף שהם יכולים להיות מצוינים מבחינת היכולת שלהם לאבחן ולהתאים טיפול תרופתי. אינך צריכה לקחת את זה ללב - זה לא אישי. את צריכה ללמוד את זה....לקח לי זמן למצוא רופא ילדים -
Edit
מוטי 53 עצמאי מירושלים , נשוי , מעוניין להכיר אנשים שרוצים יחד להוריד משקל ולשמור אותו יציב , נראה לי שביחד זה הרבה יותר קל , אשמח למצטרפיםחבר קהילה · 20.5.2020momorie היקרה , קראתי את כל מה שכתבת ואין לך מושג כמה זה כאב לי. אני נכנסתי היום פעם ראשונה לאתר הזה כדי להעלות את הבעיה שלי שהיא מאד קשה לי ועכשיו שאני קורא את הבעיה שלך אני מרגיש נבוך מול עוצמת הבעיה שלך. אני רוצה להגיד לך דבר ראשון שנדהמתי מהחכמה שלך , מכושר הביטוי שלך , מכושר הניתוח שלך , את מוכשרת בצורה לא רגילה ואת חייבת לדעתי לשמור על הצלילות הזו ועל היכולות האלו שלך. את בהחלט יכולה לקחת את הידע שצברת ולעזור לאנשים אחרים במצבך עד כמה שאת יכולה , יש לך את הכישורים ואת הידע . זה יעשה טוב לך וגם אחרים. אני לא איש מקצוע ולכן לא יכ -
Edit לבית חם יש סל שיקום. לא יודעת בדיוק מה זה כולל אבל אולי כדאי לבדוק. ומה לגבי מחלקה פתוחה? לא יותר סביר שם? -
Edit אני רק רוצה לציין שאני חושבת שהמצב שלי מתדרדר ולא רק מבחינה מנטלית, אני לא מצליחה להכניס כלום לפה כבר 5 ימים בערך, וגם אם כן הצריכה הקלורית היומית שלי לא מגיעה אפילו ל150 קלוריות. כבר שבועיים שאני לא מצליחה לישון כמו שצריך, זה התחיל משינה של 4 שעות בלילה שהיצטמצמה לשעתיים והיום אפילו בקושי הגעתי לשעתיים. למרות כל זה חשוב לי לציין שאני עירנית מאוד, ולמרות שאני מותשת פיזית ומנטלית (בעקבות שינויים תדירים וקיצוניים במצבי הרוח) אני גם לא מצליחה להשלים שעות שינה במהלך היום. לא יודעת מה לעשות כבר ממש נואשת...
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אני רק רוצה להגיד לכם שהפורום שלכם שווה לתחת ואני מצטערת על הבוטות אבל זו המילה הכי עדינה שיכולתי להשתמש בה כדי לתאר את המערכת המטומטמת שפועלת באתר הזה. רק שתדעו שביזבזתי שעה שלמה מהחיים שלי על כתיבת פוסט פריקה, מתוך חוסר האונים הנוראי שאני נמצאת בו, וכשלחצתי על פרסם, הוא פשוט כתב לי שאין לי הרשאה לפרסם. אז תתביישו לכם שהאתר שלכם כל כך דפוק ולא נגיש בעליל. ושאנשים שאשכרה אוזרים אומץ ומשקיעים את האנרגיות האחרונות שלהם פה מקבלים כזאת הודעה. אז אכזבתם אותי ביותר. לי כבר לא תוכלו לעזור. אבל מקווה שתלמדו מזה ותשפרו את הפורום הדפוק שלכם ואת
-
Edit
יאיר - ערן הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKEמנהל קהילה · 19.5.2020לילה טוב - איך למדנו ב"דירה להשכיר" המטבח לא משהו והסלון קטן, והמדרגות רעועים אבל השכנים אוי השכנים נחמדים הם פה כולם. והיי אפשר לשים פה גם שיר סתם שיר שפתאם פשוט מאוד מאוד אהבתי לאחרונה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
קודם כל, הגעתי לפורום הזה דרך מתנדב של ער"ן שהציע לי לפרוק פה, פשוט אמרתי תודה על ההצעה כשבראשי חשבתי לעצמי " לא יקרה בחיים" והנה אני כותבת פה, אז כנראה שהמצב ממש בקאנטים.
אני רק אתחיל בהלגיד שהמערכת הרשמה לפורום מעצבנת ביותר ולקח לי שעה למצוא את העיר שאני גרה בה ברשימה וזה לא כי אני לא יודעת באיזה מחוז אני גרה, אלא כי כנראה שהיא לא מופיעה ברשימה או שאני פשוט עיוורת. (למרות שבדקתי איזה 3 פעמים). וזה נראה לי פשוט כל כך מיותר כי כשבנאדם מגיע לפה לפרוק הוא נמצא על הסף כל מה שהוא רוצה זה להוציא את כל השיט שיש לו בפנים כמה שיותר מהר ואז
-
Edit
יאיר - ערן הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKEמנהל קהילה · 19.5.2020הבטחת לי וקיימת. אני גאה בך :heart::heart::heart: -
Edit
ליאן10 Life’s sucks.חבר קהילה · 19.5.2020היי תקשיבי מאוד קשה לי לדבר ככה בפורום כזה שכולם רואים לכן השארתי לך הודעה בפרטי ואני ממש אשמח אם נדבר. זה הזוי כי אין לי מושג מי את אבל נכנסת לי ללב וזה חשוב לי. לילה טוב והלוואי שהמצב רוח שלך ישתפר -
Edit כל הכבוד לך שלמרות כל התחושות הקשות את מצליחה לחשוב על המשפחה שלך ועל לא לפגוע בעצמך בשבילם. אין לי ספק שהם מרגישים שהם יכולים להשען עלייך כי את נשמעת אחת שלא מוותרת. תרגישי טוב -
Edit אני מצטערת על התגובה הקיצונית שלי ומה שכתבתי על הפורום כי רק עכשיו ראיתי שהוא באמת פרסם את הפוסט. זה באמת נבע מתסכול יתר. אני רק רוצה להגיד לכם שסגרתי את עצמי כרגע בחדר השירותים, כי זה המקום היחידי שאני מצליחה לבכות בו בשקט מבלי שאף אחד יבחין. וזה לא כי אני לא רוצה שיבחינו במצוקה שלי, איזה בנאדם הגיוני יחשוב את זה? אלא בגלל שהמשפחה שלי סובלת לא פחות ממני ולראות אותי מתייפחת בבכי רק יגרום להם לעוד יותר תסכול וצער כי גם הם יודעים שאין להם איך לעזור לי. בסך הכל ביקשתי לעבור בוקר אחד כמו בנאדם נורמלי מבלי לפרוץ בבכי מהשנייה הראשונה שאני -
Edit שלום לך Momorie יקרה קודם כל אני שמחה שקבלת את ההזמנה של המתנדב מהצ'אט וכתבת פה. אני אתחיל דווקא מהמשפט הכמעט אחרון שכתבת, נכון אין לנו כתובת לאן לפנות. את ניסית כבר המון כתובות ושבעת תסכולים ואני באמת לא יודעת על עוד מקום שאני יודעת ששם תוכלי לקבל סיוע ממשי שאותו את מבקשת. ועוד משהו חשוב שיש לי לומר לך, כתבת פה שני פוסטים ארוכים ולא פשוטים לקריאה, וכן, קראתי אותם ( אני מניחה שלא רק אני ), ולא מגיעות לי מחיאות כפיים . אני רוצה להודות לך על השיתוף הכן במה שמרגישה ומה שעברת בעבר. לא פשוט, צובט את הלב אבל למדתי ממך המון כך ש -
Edit קטונתי מלהבין בהפרעה דו קוטבית יחסית לכל פסיכיאטר שהוא בין הוא טוב או בינוני,אני כן יודע שנוגדי דיכאון רגילים לא נותנים לאנשים בי פולאריים בדיוק מהסכנה שזה יטיס אותם למאניה, וככל שהמאניה תהיה קיצונית יותר כך גם הדיפרסיה שתבוא אחריה כי ככה זה בדכ עובד. למיטב ידעתי דווקא המאניה היא המצב המסוכן ביותר, במצב קיצוני היא גם יכולה להפוך למניה פסיכוטית, הבעיה עם המניה ואני סבור שאת מודעת לזה, היא שהיא גורמת לאדם הדו קוטבי לחוש שהוא הכי בריא ביקום,והכי חזק , שזה משהו נחמד שאפשר אפילו לנצל( כל עוד זה לא מגיע לאגף הפסיכוטי), אבל זו גם הבעיה, שבמק -
Edit קודם כל, אני מודעת היטב להשלכות והסיכונים בלקיחת נוגדי דיכאון במקרים של מאניה דיפרסיה. אבל כמו שהרופאים לוקחים סיכונים עם כל תרופה אחרת שהם נותנים, אז שיקחו את הסיכון ויתנו לי נוגדי דיכאון ולא ביקשתי מינון גבוה אפילו מינון נמוך שאין לי מושג איך ישפיע ואם ישפיע בכלל (כמובן שזה בשילוב של תרופות מייצבות מצב רוח שאמורות למנוע את ההתקפים המאניים) אבל זה המוצא האחרון שלי והדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו. וכן אני לגמרי מעדיפה להיות באופוריה מטורפת ואולי גם מנותקת מהמציאות גם אם זה באופן זמני (וכמובן שאני אהיה בהשגחה), מאשר להיות צלולה בדעת -
Edit
ישראל 2020 משתדל לתת לזולת ממה שהק-ל חנן אותי להעמיד אותך על הרגלייםמומחה כמוני · 19.5.2020מוריה היקרה כאן לכולנו את 'נמבר1' ואת עוד תתני לכולנו חיזוק יותר ממה שכאן יתנו לך השיר הזה מוקדש לך ובשבילך https://www.youtube.com/watch?v=vZHQIBhnK2I&pbjreload=10 :heart::tmbsup::heart::tmbsup: -
Edit
יאיר - ערן הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKEמנהל קהילה · 19.5.2020היי ממורי - בכל זאת הצעונת - תנסי להשאיר פוסט דומה בפורום האחות הגדולה שלנו "דיכאון וחרדה". יש שם אנשי מקצוע שאולי יוכלו לתת את דעתם ( לשם כך לקהילות שלי ותוסיפי את דיכאון וחרדה ) -
Edit תודה אני אנסה לכתוב את זה גם שם -
Edit
א חבר קהילה · 19.5.2020איזה אדירה את, אני לא אומר סתם קלישאות. את כתבת כל כך יפה וברור את הרגשות שלך החוצה. אני חולה על זה. אם הייתי צריך לספור את כמות הפעמים שאמרת שהלכת לטיפול ולקחת וניסית...אני יכול לחתום לך שאת רוצה להירפא. שאת רוצה להרגיש נורמלית ויציבה. אני כל כך מבין אותך על המצב שלך כי אני בחצי דיכאון לא יודע איך קוראים לזה. חרא
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק


