אף פעם לא הייתי שלמה עם הגוף שלי לא כשהייתי רזה מדי, ולא עכשיו. כשהייתי רזה לא הרגשתי כלום .. ריקנות כזאת הרגשה שמנותקת. שאף אחד לא יכול לחדור ולפגוע בי יותר. לא השקעתי במראה שלי הזנחתי את עצמי רק לא להיות נשית. כבר מגיל מאוד צעיר הייתה ברננות באוכל.. אבל בכיתה ג' הרגשתי שלא יכולה יותר הציקו לי צחקו עלי ופשוט התחלתי לזרוק אוכל בהפסקות. לא חשבתי שזאת מחלה או משהו לא בסדר פשוט לא רציתי לאכול. אבל זה לא שלא אכלתי בכלל.. אכלתי בבית מול המשפחה פשוט כמויות קטנות נגעלת . זה היה הסוד שלי. בכיתה ח' התקשיתי להסתיר את זה.. זה לא היה סתם