קראתי שכדאי לנסות לדמיין את ההשלכות, את התגובות והכאב שיגרם לסביבה. אני מנסה:
אני לא חושב שליותר מדי אנשים יהיה אכפת.
לאף חבר, זה בטוח. אין אחד שאני עד כדי כך יקר לו. הכל שטחי מאוד.
במשפחה: אחות אחת תהיה דרמטית לגבי זה, אבל לא מעבר. לאחרת זה בטח יכאב מאוד.
את אמא זה יהרוס. אני אוריד אותה ביגון שאולה.
את אבא? זה יהיה לו קשה, אני בטוח, אבל לא מצליח לדמיין את הרגש, את התגובה. כשאני חושב על אחותי ואמא שלי הלב שלי נשבר, כשאני חושב עליו, אני לא יודע כלום.
הבנות: זו תהיה טראומה עבורן. לאמצעית זה יהיה הכי קשה, לא יודע למה אני אבל אני ממ
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחויגאל יקר,
כתבת באופן כל כך נוגע ומלא בכאב. נראה שאתה במקום קשה מאד, ועדיין מצליח להיות רגיש ולראות את בנותיך, אשתך, הוריך, באופן שמעיד על האהבה שלך אליהם. נגע בי במיוחד האופן בו תיארת את שברון הלב האישי, את הכאב והבכי, באופן כל כך אנושי. אני חש ומאמין שכל אדם חווה או יכול לחוות תחושה כזו בשלב כלשהו בחיים ולהזדהות עם הדברים.
מי מהקרובים אליך מודע לכאב האנושי שאתה חווה כעת? מי לדעתך יוכל להיות מבין ומקבל ולתמוך בך? במצב כזה אנחנו יכולים להרגיש מאד לבד עם התחושות הקשות, אבל מכיוון שאלו תחושות אנושיות כל כך גם אחרים יכולים להבין ולהזדהות, כ
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו