sL Indeed

הנה עוד לילה שאני מנסה להסתיר את הכאב הנה עוד לילה שאני מתאכזב עוד סיגריה שניים ואפילו שלוש רק כדי לא לשבור את הראש האקסית שכל היום אותי מחרפנת פעם שונאת ופעם אוהבת למרות שהיה טוב וטוב שהיה לב שבור אף פעם לא עוזר לבעיה ואני שנשאר לבד עוד פעם בלי אף אחד שאין עם מי לדבר את הכאב לשתף עוד לילה שאני במיטה עם הקולות שבראש עם הקולות שכל הזמן אומרים לי לפרוש תוותר הם אומרים אין לך אדם ואני עוד נלחם כמו מטומטם כמה אפשר לנסות עוד לשכוח מהקולות המציקים שנמצאים לי במוח בסופו של דבר נרדם ומפחד להגיע לילה ביום למחרת

חבר בא חבר הולך אף אחד לא נשאר מבחוץ אדיש מבפנים רגיש מה אני צריך רק מילה טובה שתתן לי את הכוח להמשיך ולזרוח בן אדם אחד שיראה שאכפת שישלח הודעה מה ביקשתי קיבינימאט כבר חודשיים שאני לא בקשר רציף עם חברים כבר חודשיים שזה אותי מציף המחשבה שאני לא מספיק טוב מסקנה אני אפילו לא כבר זה פשוט שלקחו אותי כמובן מאליו "הפריאר שנותן לנו גב" אני משקר לעצמי שזה בגלל הקורונה למרות שעמוק בתוך עצמי אני יודע שזה לא. האהבה היחידה שהייתה לי זרקתי לפח כי פחדתי שגם היא אותי תשכח ועכשיו אני אוכל את עצמי מבפנים איך נטרקה לי הדלת בפנים לא נשאר לי אף חבר וגם לאעוד...

לא יודע מה לעשות אם לבכות או לצרוח זה המחשבות המפגרות שמטריפות לי תמוח לא נשאר לי אף חבר כי אני בן אדם אחר שרק רוצה להתבגר ולפעמים להתפגר ההורים התאכזבו הבית ספר גם ואני רץ בין חדרים מרגיש כמו מטומטם אין לי אף אחד במיטה יושב לבד וחושב מה היה קורה אם לא הייתי נבגד יושב לי וחושב כמה היה טוב ושמח הורג אותי מבפנים אני עוד שנייה צורח למה זה מגיע לי לקום ולא לראות אף אחד לקום ולהרגיש ששוב נשארתי לבד הטלפון שלי על שקט במצב תמידי מצלל רק שזו אמא שלי...

אני מרגיש לבד כבר תקופה כל בוקר קם לטלפון ריק אין אף אחד שתמקשר שאכפת לו ממני החברים שלי במחשבים הם היחידים שאכפת להם