בכל פעם שאני רק מנסה לקום, אז אלוקים או החיים מביאים לי כאפה, ההורים מביאים לי כאפה ופשוט מורידים אותי לתחתית בכל פעם מחדש. אני גרוע בהכל, אני הילד הכי מעפן שתראו אי פעם, גם אם אני אוהב משהו - אני לא אצליח בו, כי אני לוזר. בחיים לא תהיה לי זוגיות, בחיים לא יהיו לי חברים אמיתיים, תמיד אשאר עוף מוזר ושמן מסריח, תמיד אהיה טיפש שלא מבין מה הולך סביבו. לכל מקום שהלכתי עד עכשיו, קראו לי טיפש, אני יודע שאני כזה, אני יודע שאני בן אדם מפגר... אני מנסה לקום, כל השבועיים האחרונים הרגשתי טוב וחשבתי שאני יוצא מזה, עד שהגיעה עוד כאפה שסובבה