בלוג להבה א תוהה.. כתבתי בשני הימים שעברו שני פוסטים. או שלושה.. אבל השלישי לא נחשב.. אחד מהם עם צילום יצירה שהבטחתי לעצמי להעלות לפני שאשמיד, לא משנה איך יצא. בכוונה עשיתי משהו מהיר כדי שגם לא אצפה מעצמי שיצא יפה. רק שיהיה מבטא.. השני עם קטע ארוך שכתבתי עלי עכשיו. כל אחד מהם פתוח וכנה לגבי המצב הרגשי הנוכחי ולגבי חלק מהנסיבות…
בלוג להבה א מחשבות זֶה לֹא טוֹב לִשְׁקֹעַ בֶּעָבָר. בָּעֶרֶב לֹא טוֹב לַחֲשֹׁב. הַיּוֹם תָּלוּי בַּמַּחְשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַבֹּקֶר. מְחַשֶּׁבֶת אֵיךְ לִשְׁלֹט בְּרֶגֶשׁ שֶׁבּוֹחֵר לְבַקֵּר. מָה הָיָה לוּ לֹא הָיָה? הָיִיתִי אוֹתָהּ עַצְמִי אִם קָרָה גַּם אִם לֹא? וְאֵיךְ עוֹשִׂים שֶׁלֹּא יַשְׁפִּיעַ? אֵיךְ מַשְׁפִּיעִים כָּךְ שֶׁתֵּצֵא עֲשִׂיָּה? אֵיךְ לְאַזֵּן עָבַר עֲתִיד וְהוֹוֶה? אֵיךְ לְהַאֲזִין לְעַצְמִי, כָּךְ שֶׁתַּהֲלִיךְ יִתְהַוֶּה? שׁוֹתֶקֶת. כִּוּוּץ, כִּנּוּס אֵיבָרִים. בּוֹחֶרֶת…
בלוג להבה א איזה יום שמח לי היום:) במפתיע החג עבר רובו באווירה טובה. זה מרגיע, לדעת: יש אמת וביטחון בקירבה. יומיים צפופים עברו ברוגע וכיף, וגם מעט הארס בתוך הכלל של הטוב התנדף. וכעת מהבוקר בטוב, עשיה, אהבה, מפגש, הנאה, דיבור וקירבה. רק חבל שאת כל זאת נזכרתי לכתוב, כששוב גל עכור עולה ומכלה כל חלק טוב. אבל מודה על מתנה של יומיים וחצי של שקט,…
בלוג להבה א ערב פסח הוא מתיישב לי על הרקה. דווקא עכשיו, כשאני צריכה את כל הכוח והריכוז. כל מה שקרה נערם אצלי בראש ומצמיד אותי לכרית. הלחץ גובר, מכריח אותי להחשיך את החדר ולעצום עיניים. עוד דרך לברוח מהמציאות. אני מנסה למצוא מנוע פנימי אבל גם כשהגוף קם הנפש נדחקת למיטה ומתכווצת. שולחת דקירות שמזהירות ומזכירות מה עתיד לבוא אם לא אקשיב לה…
בלוג להבה א ערב פסח הוא מתיישב לי על הרקה. דווקא עכשיו, כשאני צריכה את כל הכוח והריכוז. כל מה שקרה נערם אצלי בראש ומצמיד אותי לכרית. הלחץ גובר, מכריח אותי להחשיך את החדר ולעצום עיניים. עוד דרך לברוח מהמציאות. אני מנסה למצוא מנוע פנימי אבל גם כשהגוף קם הנפש נדחקת למיטה ומתכווצת. שולחת דקירות שמזהירות ומזכירות מה עתיד לבוא אם לא אקשיב לה…
בלוג להבה א . יוֹם חָדָשׁ, אָבִיךְ. שֶׁמֶשׁ עִם קַרְנַיִם סְתוּרוֹת, מֻסְתָּרוֹת. עֲרָפֶל גָּבוֹהַּ. וְחַם. וּמָה הַמֶּזֶג? לֹא בָּרוּר. כְּאִלּוּ הַחוּץ חוֹבֵר לפְּנִים לְיַבֵּשׁ קְלִפָּה וּשְׁמָהּ גּוּף. טִפּוֹת יוֹרְדוֹת. בּוֹדְדוֹת. סוֹדְקוֹת אֶת צְחִיחוּת הָרְחוֹב וְהַפָּנִים. מָתַי יִסְדְּקוּ אֶת צְחִיחוּת הַלֵּב? אֲדִישׁוּתוֹ?
בלוג להבה א למה, מי את? אני? אדם. אישה. 20+ (או 30-). כותבת. לפעמים. ולפעמים מציירת. לפעמים גם סתם מבלה את הזמן. לומדת, עובדת, חוץ ממתי שלא. כואבת. לרוב כואבת. גם אוהבת. מאוד. אבל לא הרבה אנשים. ובזמן האחרון למדתי רגשות הפוכים והלוואי שלא הייתי לומדת. משתדלת להנמיך להבות. לפעמים מים עוזרים לכבות את האש ולפעמים רק מלבים אותה. אוהבת לחיות. או לפחות אוהבת את…
בלוג להבה א . היא אמנית בנשמה, כך אומרים כולם, שנים. משרטטת על עצמה כתמים ועל דפים קווים. היא כותבת את נפשה, משפריצה בצבע רגש, על הגוף היא מטביעה את חותם שברון הנפש. אך את שלל יצירותיה לא שוזפות עיני זרים, באש יוצרת ומכלה לפני שישאלו דברים. משחקת בלהבה, מחממת אחרים, את עצמה היא מכלה בלי אומר ודברים. היא נדיבה ונבונה, איזה לב…