הי אני בן 31 ונמאס לי שכל פעם שמגיע תקופת חגים אני מדגיש כאילו עוקרים לי את הלב מהחזה נמאס לי שכל פעם החרדות והביקורת העצמית שלי קוברים אותי חי וקשה לי לנשום וכן אני מטופל וכן יש לי סביבה תומחת אבל כל פעם שאני בגל רע ובמיוחד בתקופת החגים כשצריך להיפגש עם אנשים אני משווה את החיים שלי אלהם ותמיד אני זה שהחיים שלו תקועים ותמיד אני זה שהחיים שלו דפוקים לא משנה מה יש לי ביד אני זה שדפוק כי לא הצלחתי בכל היעדים וזה לא משנה בקמה יעדים כן הצלחתי לעמוד ומה שהכי קשה לי שכאבים האלה לא יעלמו והם יחזרו בצורות יותר קשות ואני מחכה רק למשהו שיעלים או