היי דוקטור.. אני סובלת מאוסידי מגיל 6 בערך..היום בת 35. תחילת השנים האוסידי שלי היה בעיקר ניקיון ואז בגיל 16 החלה תפנית- הוא הפך לפחד משתק מסכיזופרניה ואובדן שפיות.. העניין הוא כזה-כבר ראיתי שני פסיכיאטרים (אחד מזדמן ואחד קבוע של שנים) שקבעי שמדובר באוסידי היפוכונדרי קשה.. אני כל הזמן סובלת ממצבי אבל התופעות-ואוו התופעות.
יש לי מצבים שהקושי הנפשי כבר וקופצים לי משפטים או מילים למח,יש מצבים שנדמה לי שאני מריחה משהו ואני בטוחה שאני הוזה..הרבה פעמים בימים האחרונים עולה לי ריח מוזר לאף (אני עם קורטנה אז בחיי שלא יודעת למה לקשר זאת) פעם א
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
הי יקרה, קשה לסבול שנים מסימפטומים כול כך קשים/חזקים ונוכחים ולהבין שהמוח שלך מייצר אותם. קראתי שוב ושוב את מה שכתבת ומתוך הדברים אני מבינה שהאובססיות מתעצמות כאשר ישנם מצבים מעוררי חרדה. את כותבת שניסית סי בי טי וזה לא עזר - יכולה להרחיב יותר על הטיפול וכמה זמן הוא היה? כעיקרון התוצאות הטובות ביותר מושגות כאשר ישנו שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול רגשי. לגבי הסרנדה והחמרת הסימפטומים בהתחלה - ישנם אמצעים להתמודד עם זה בעזרת טיפול תרופתי מרגיע. האם את יודעת לאמר בעקבות מה הייתה הרמיסיה? אני כתבי ואנסה לחדד את תשובתי...
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושנית יקרה, את עוברת אירוע קשה ומטלטל - לא פשוט לקבל אבחנה של אוטיזם. מצד שני, הרבה ילדים קיבלו את האבחנה קיבלו טיפולים והגיעו להישגים מרשימים. לגבי הניתוח הכירורגי איני יודעת על מה המדובר כך שמתקשה להגיב קונקרטית אבל כך או אחרת זה בהחלט לא נעים לעבור פרוצדורות ניתוחיות. יחד עם זאת העתקה שלך החרדות לגוף מונעת ממך לעשות עיבוד שלך החוויות וללכת קדימה....הטראומה נשארת בגוף. אם את יודעת שהשיטה של סי בי טי עוזרת לך יכול להיות שאת צריכה לפתוח את הדברים עם המטפלת שלך ולבחון איך ניתן להשלים את הטיפול שלך בחיזוקים קוגניטייביים. מה דעתך?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואין על אוסידי. גם אני מאובחנת עם אוסידי וחרדה. איזה צחוקים זה, פשוט המוח שלך משחק איתך. גם אני מפחדת להשתגע המון פעמים. מה לעשות, זה משגע :-))). אני בעיקר חווה את זה על רקע של ביצוע דברים, אז כשאני לחוצה בעבודה או לפני פרויקט חשוב, יש לי יש תופעות שאני מרגישה את הזמן מאט, סוג של התקף חרדה. כמו שקורה לך כשאת רואה ילד שנפל למים, הזמן מאט כדי שיהיה לך זמן לחשוב ולפעול ואומנם גם התנועות שלך מאטות אבל את יכולה לחשוב איך להציל אותו. אז לי זה קורה באופן ספונטני בתוך סוג של התקף חרדה. וגם אצלי אני הולכת ברחוב ואני לחוצה נורא, אז פתאום האנשים
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו