שלום אנשים יקרים, אשמח לעצתכם. בעבר היו לי בעיות דיכאון וחרדה די רציניות אבל היום ברוך השם אני במקום הרבה יותר טוב, מטופלת, ומצליחה לתפקד ברב תחומי החיים חוץ מעניין הלימודים. אני כבר שנתיים גוררת את עצמי בניסיון ללמוד לתואר ראשון בנושא שאני אוהבת אבל הלחץ של המבחנים וההרצאות הארוכות והדדליינים פשוט מחזיר אותי להיות יצור מבוהל וסגור. מצד אחד אני לא רוצה לוותר לעצמי, אבל מצד שני אולי זה גדול עליי. העניין שאחראי שנים עם דיכאון אני לא ממש יודעת מה היכולות שלי... כלומר איך אני אמורה להבדיל בין משהו שהוא באמת יותר מדי למשהו שאני לגמרי מסוגל
לאחרונה עלתה מולי האופציה לנסות להתחיל אולי טיפול תרופתי ואין לי מושג על פי מה להחליט את זה ואם זה באמת אופציה, אבל בעיקרון השאלה העיקרית שלי היא כמה זה משפיע על החיים להיות בן אדם שלוקח תרופות קבועות, זה אומר שאני אהיה קשורה תמיד לזה שאני צריכה לראות רופא כי אני נוטלת תרופה קבועה? ויש גם את כל התופעות לוואי ואני כן הצלחתי להסתדר בכוחות עצמי כבר כמה שנים, אבל האם זה באמת עוזר?