שלום אנשים יקרים, אשמח לעצתכם. בעבר היו לי בעיות דיכאון וחרדה די רציניות אבל היום ברוך השם אני במקום הרבה יותר טוב, מטופלת, ומצליחה לתפקד ברב תחומי החיים חוץ מעניין הלימודים. אני כבר שנתיים גוררת את עצמי בניסיון ללמוד לתואר ראשון בנושא שאני אוהבת אבל הלחץ של המבחנים וההרצאות הארוכות והדדליינים פשוט מחזיר אותי להיות יצור מבוהל וסגור. מצד אחד אני לא רוצה לוותר לעצמי, אבל מצד שני אולי זה גדול עליי. העניין שאחראי שנים עם דיכאון אני לא ממש יודעת מה היכולות שלי… כלומר איך אני אמורה להבדיל בין משהו שהוא באמת יותר מדי למשהו שאני לגמרי מסוגלת