אורה ש

מה יותר גרוע? הפרעת אכילה כפייתית או אנורקסיה? מה מסוכן יותר? האם יש אפשרות לעבור מהפרעה להפרעה?

אם אני אפסיק לאכול במשך השבוע (פרט לשבת) ואשתה רק מים ותה צמחים ללא סוכר, האם אני אמות בסופו של דבר? (יש לי עודף משקל קיצוני, כך שאינני פוחדת מירידה במשקל)

בת 43, שמנה מאז היותי ילדה. השמנה רגשית בעיקר עם המון התקפי אכילה, או כמו שאפשר לומר אחרת, הייתי מתחילה את הארוחה בבוקר וגומרת אותה בערב... עשיתי הכל. באמת. כולל ניתוח טבעת לפני חמש וחצי שנים, ואני עדיין שמנה. פתאום יש לי מחשבות של להפסיק לאכול כי כשאני מתחילה לאכול אני לא גומרת. אולי זה באמת הפתרון? רק לשתות במשך היום - מים ונוזלים לא משמינים אחרים. ואם אני לא אצליח לרדת במשקל, אולי אצליח להיעלם מהחיים הללו. אני פוחדת לספר על המחשבות הללו לבעלי, לפסיכולוגית ולפסיכיאטרית שלי.

אני סובלת ממשקל יתר עם אכילה רגשית. לאחר ניתוח טבעת עם ירידה של בערך חצי מעודף המשקל והעלאה בחזרה של רוב מה שירדתי. בשבועות האחרונים מטופלת על ידי דיאטנית מומחית להפרעות אכילה בקופת חולים. במקביל אני מטופלת אצל פסיכולוגית ופסיכיאטרית.

הדיאטנית ביקשה ממני להתמקד בהרגלי האכילה שלי, ולכן נתבקשתי לכתוב את מה שאני אוכלת בלי קשר לכמות קלוריות. בהתחלה זה עבד יופי, ואפילו הצלחתי לאכול סביר ולרדת קצת במשקל. אבל פתאום העניין של הרישום התמסמס (במיוחד כשנוצר מצב מבחינה טכנית שלא יכלנו להפגש במשך 3 שבועות), וכעת אני מרגישה שחזרתי לזלילות הג

עוד...