צריכה מישהו שיקשיב..

ביום ראשון 2.4.23 

אימא העירה אותי בבוקר אמרה לי שהכלב שלי מת 

אני הבטחתי נשבעתי לו ולעצמי שאהיה שם ברגעים האחרונים שלו ולא קיימתי.. 

עבר שבוע ואני עדיין לא מעקלת את זה שהוא לא פה 

וכואב לי יותר מידי אני כבר ימים לא ישנה בלילה

הוא היה מי ששימח אותי מי שהחזיק אותי שלא אפול שלא אשקע בדיכאון 

הצחיק אותי כשהיה לי עצוב ועכשיו אין לי כלום. 

הוא היה החבר הכי טוב שהיה לי בעולם והוא לא פה..

זה עונש שמגיע לי כי לא קיימתי ? 

יכול להיות. 

אני שונאת את עצמי על זה הייתי צריכה להיות שם! 

כל חיי רציתי שאבא שלי יהיה גאה בי וניסיתי בהרבה דברים בלימודים לא עבד לי כי עברתי ביריונות בין אם פיזי לרשת והוא מעולם לא ידע כי איימו עלי לא לספר אז ניסיתי בדרכים אחרות הלכתי עבדתי בגיל 15 ניסיתי להיות עצמאית ובצבא עשיתי שירות מלא כי ידעתי שזה מה שהוא רוצה אבל גם אז לא שמעתי אותו אומר "אני גאה בך" היו לי איתו המון ריבים ומעולם לא שמעתי אותו אומר "מצטער" 

כששלחו אותי לפסיכולוג חשבו מהבית ספר שאולי הבעיה היא בי שלא מתחברים אלי 

הוא היה בעד שאלך.. 

הוא אבא טוב שומר עלי הרבה ונותן עצות אין לי תלונות על זה. שלא תחשבו שהוא רע. 

אני נמצאת בעבוד

לא היה לי כתף תומכת או שיקשיבו לי תמיד אני הייתי המקשיבה וגם שניסיתי לשתף כנראה שזה לא היה האנשים הנכונים.. 

אז אני לא יודעת איך לשתף. אם כדאי בכלל להפיל תבעיות שלי על אחרים אני יודעת שזה אתר כזה אבל אני פשוט לא יודעת :/

אין לי הרבה להגיד רק צריכה מישהו שיקשיב.. :)