זה יהיה פוסט ארוך כי יש לי הרבה להוציא פה.
מאז מאי אני הרגשתי שאני מתחיל לקרוס נפשית. אני בדרך כלל רגיל להסתדר עם תקופת בגרויות אבל פה זה שונה. אני מרגיש שאין מי שיעזרו לי ולמרות שכבר סיימתי עם המועדי א׳ הבעיה כבר עברה מהבגרויות לדבר אחר, בעיות חברתיות שבקושי יצא לי לצאת החוצה. אני לא מדבר על רק לראות חברים וחברות אלא פשוט לצאת החוצה, המינון ירד בצורה דרסטית. היו ימים שנתקעתי בתוך הבית וחוץ מלשבת על הבגרויות לא ידעתי מה עוד לעשות עם עצמי כי בתור בני אדם אנחנו יצורים חברותיים ואני מרגיש שאני יורד במדרגה בקשר לזה. למרות שאני בעבודה ויש ל









ערב טוב לך ?
קראתי ואני מבינה מה שאתה מספר. התחושות הלא טובות הללו שיש לך, תחושה של החמצה, של חוסר הצלחה. ככה אתה חווה את הדברים וכשאתה אומר את זה לעצמך זה מבאס, זה מייצר חוסר שאיפות לעתיד ותחושה שמה שהיה ככה ימשיך, מין לופ כזה.
אתה אומר שאתה לא יודע איך להוציא את עצמך מהבור הזה. אז אתה יכול להתרומם ולעשות שינוי. נראה לי שאתה זקוק לליווי ותמיכה שיעזרו לך בדרך הזו. אני הייתי מציעה ללכת לטיפול בשיחות שיוכלו לעזור לך להבין יותר את עצמך ואיך לעשות שינוי.
בנוסף, כדי להתעודד מציעה לך שני דברים.
אחד, לחשוב איזה מחשבות חיוביות וטובות אתה יכול לומ
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואיזה יופי, הנה הזכרת עמה דברים נחמדים שאתה כן יכול לעשות. אני בטוחה שאם תחשוב עם עצמך, תוכל למצוא עוד דברים. תיישם אותם ותראה איך תרגיש אחרי זה.
בקשר לאמירות חיוביות לעצמך, מבינה שזה לא קל ובהתחלה זה ממש לא בא בטבעיות או ספונטניות, אבל אם בכל זאת תתמיד ותתרגל אני בטוחה שתראה השפעה טובה ???
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי
קראתי את הפוסט שלך ואת התגובות שלך לשרי. אתה כותב בצורה כנה ורגישה ונוגעת ללב.
מרגיש לי שחלק מהקושי הוא סיום של פרק בחיים (תיכון) והליכה אל הלא נודע (צבא) וזה אולי קצת מטלטל אותך. האם זה כך?
סיום תקופה כרוך בסוג של אבל, בסוג של פרידה. התחלה חדשה שאינה ידועה בצד החשש מאכזבה מהשיבוץ לא בדיוק תורמים לשקט נפשי ולתחושת יציבות. לכן הקשיים שלך טבעיים ונורמלים.
האם יתאים לך להקשיב לפודקאסטים שעוסקים בתחומים כגון פסיכולוגיה, נפש האדם, תפיסת החיים לפי הגישה הבודהיסטית וכדומה?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו