אני מרגישה שאין לי יותר כח למלחמה הזאת
אני שונאת את עצמי רע לי מאוד
לא מסוגלת להכיל את עצמי יותר
מרגישה שאני הדבר הכי רע שקיים בעולם
אני ביאוש
אוהבת את החיים, חיה בצל המוות.
מאמינה ומתפללת לריפוי
אני מרגישה שאין לי יותר כח למלחמה הזאת
אני שונאת את עצמי רע לי מאוד
לא מסוגלת להכיל את עצמי יותר
מרגישה שאני הדבר הכי רע שקיים בעולם
אני ביאוש

מחר יש לי ועדה בביטוח לאומי
אני אחרי סופ"ש קשה. עצוב. אני פוחדת מהועדה מרגישה לחץ והלב שלי דופק חזק. ואז רק בא לי כאב פיזי, לעשות לעצמי. כי קשה לי מידיי להכיל אץ ההצפה של הרגשות, הפלשבקים, והועדה מחר

היי שני ?
תעצמי עיניים, דמייני שאת נמצאת במקום וסיטואציה מרגיעה שעושה לך טוב.
בהצלחה בועדה ?
אני עצובה
מנסה להיות חזקה, להמשיך להילחם, להיות שפויה.
מרגישה מאתמול שנגמר לי האויר. ואני יודעת הכל על איך ומה עוזר. ועדיין לא קל לי להתמיד ולהילחם..
רוצה הכרה לכאב ולטרוף שעברתי, ולא עוזר הכרה ממטפלים וחברים. רוצה שמי שצריך יקח אחריות. מרגישה שבלי זה אני לא מצליחה להמשיך הלאה לחיות באמת, כרגע מרגישה יותר שורדת מחיה וזה עצוב לי ואני כבר עייפה רוצה לנוח בשלווה.
אתמול היה לי התקף ארוך מפחיד נורא, אין לי כח לעוד כאלו, זה מרגיש יותר קשה ממוות..
שני ???
עצוב לי לשמוע שככה את מרגישה, עוברת סבל שכזה.
את אומרת שאת רוצה שמי שצריך ייקח אחריות, שייקחו הכרה לכאב וטירוף שעברת. למה את מתכוונת? למשפחה? לחברים? שיבינו אותך? שיכילו אותך ויתמכו? את מרגישה שלא ממש מבינים מה את עוברת?
שולחת לך חיבוק וחיזוק ???
מרגיש לי שההתקף האחרון היה גם מפחיד וגם מתיש. וכל כך קשה וכואב שמי שפגע בך לא לוקח בכלל אחריות.
אבל שני, כמה כוחות יש לך! את עייפה ואת עצובה ולמרות זאת נלחמת - זה המון. זה הרבה מעבר לחיה שורדת. זה להילחם על חיים עם משמעות ועם אור.
ואת מביאה את האור!
שולחת חיבוק ❤️
וואי , מבינה
את יודעת , יש משפט כזה שאומר
"מה יותר מפחיד למות מפחד או הפחד מהמוות "
היי, אני מרגישה מאוד רע.
כמו זרמים בכל הגוף סחרחורת ותחושה כמו של שוקים חשמליים.
חשבתי אולי זה בגלל הפסקה של ויפאקס, למרות שאני בתהליך של גמילה מאןד מאןד מבוקר והדרגתי. משהו מכיר תופעות כאלו ?
אשמח לשמוע איך אפשר להקל על ההרגשה, זה נורא

היי שני,
מצטערת שאת סובלת ככה. נראה לי הכי טוב לשאול רופא, או בפורום של תרופות כאלו.
ראיתי גם כאן התכתבות בנושא:
https://www.camoni.co.il/411804/580824
תרגישי טוב ?
אני אנסה, הבעיה שהדברים האלו גורמים לי לפול שוב לאןבדנות ..
וזה כבר עצוב מידיי
היי, אני חשה מצוקה כבר כמה שעות רצון חזק לסיים עם הסבל והכאב שאני חשה, אין לי כבר כוחות להילחם. אין לי כוחות לנסות שוב, אני הולכת לטיפול פסיכולוגי 4 פעמים בשבוע ועדיין לא מצליחה להתאושש, מרגישה יאוש

היי שני, אני לפחות אשמח לקרוא עוד קצת לגבי איך שאת מרגישה אם את יכולה לפרט קצת יותר.
ואם לא אז זה גם בסדר...
4 פעמים בשבוע נשמע כל-כך אינטנסיבי :\
מה את עושה כדי להישאר עסוקה?
היי שני וברוכה הבאה לפורום,
טוב שבאת לכאן לפרוק ולשתף, זה לא קל להתמודד עם מצוקה.
זה בסדר להרגיש מצוקה וכאב, זה בסדר להיות במקום כואב למשך זמן מה.
האם יעזור לך להקשיב למוזיקה שאת אוהבת והיא מקלה עליך?
האם יעזור לך להמשיך לכתוב כאן את המצוקות שלך? לכתבה יש משהו מקל שמאפשר להכניס סדר במחשבות וברגשות. מאפשר לדייק לעצמך ולהבין את עצמך.
האם ישנם דברים אחרים כגון צפייה בסדרה בטלויזיה / נטפליקס או לצייר או לדבר עם מישהו שקרוב אליך או כל דבר אחר שמקל, אשר ניתן לעשות בשעת לילה מאוחרת?
את ממש אמיצה.
תודה לך על כל מה שכתבת. זה נפלא שפתחת את התגובה שלך ב: "אני אמא יש לי שני ילדים." יש בכך המון אהבה עמוקה ותקווה, כי זה הדבר הראשון ששמת לפני כל השאר.
מאחלת לך שיעבור עליך לילה רגוע.
יקרה,
מרגיש שמאוד קשה לך עכשיו.
עצוב להרגיש ככה. אני בטוחה שיש בך הרבה דברים טובים שכנראה מאוד קשה לך לראות עכשיו בשל התחושות הקשות האלה.
מה דעתך לשוחח איתנו בצ'ט או בטלפון? שיחה אישית שתוכל להקל עלייך.
הכתיבה והשיתוף גם הם יכולים לייצר הקלה אז ממש חשוב שאת כותבת כאן.
נסי לספר לנו מעט על עצמך (רק מה שמתאים לך). מה את אוהבת לעשות? מה גורם לך להעלות חיוך ?
שולחת לך הרבה כוחות ותקווה ?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו