קצת בסדר

היי לכולם, המון זמן שלא כתבתי כאן, אני במקום אחר . כבר לא ד החולה ,כבר לא זאתי שלא שותה ביציאות ,כל כך טוב לי שהצלחתי להשתחרר מההגדרה הזו. אין לי בעיה לאכול מטוגן ב1 בלילה עם חברים ואין לי בעיה לא לזוז כל היום .ועם זאת,אני עדיין אותה בובת חרסינה קטנה ושברירית ומזה אני לא רוצה להשתחרר. לא יודעת איך קרה הפלא שאני אוכלת מעל 2000 קלוריות ביום ונשארת בתת משקל די רציני ,חלום הא? אז זהו שלא הכי.. נותן לי עוד יותר מוטיבציה להישאר ככה . מחזור אני לא מקבלת ,ספק אם יחזור ,כואב לי לשבת וכואב לי הגב .כואב לי ללכת הרבה. כלפי חוץ אני לא מראה את זה .עוד...

טוב לפני כ3 חודשים במקום להכנס לאשפוז פעם נוספת החלטתי להתחיל לאכול ולהשתקם לבד וכתבתי כאן מספר פעמים ... המצב הוא שעכשיו אני אוכלת המון(מבחינה אובייקטיבית,2000+) והפסקתי לעלות . אם זאת אני עדיין בתת משקל שנחשב די חמור אבל מבחינתי אני נראית מעולה וטוב לי עם עצמי וגם אני מתפקדת ,עובדת,לומדת ...הכל!!! המטפלים וההורים עדיין רוצים שאעלה אבל מנקודת המבט שלי-אין לי למה לעלות... חבל לי לעלות. אני סבבה עם המראה עכשיו!!!! לא צריך עוד,זה סתם יהרוס הכל. מה אני עושה מכאן????

אוף. חודשיים שאני בתהליכי החלמה. אחרי 11 אשפוזים התרגלתי לבתי חולים כל כך שלא הכרתי את החיים לא במחלקה סגורה. ועכשיו החלטתי שאני עושה את זה לבד ! עליתי קצת ועוד קצת ועוד ... עדיין רחוקה ממשקל היעד אבל מרגישה כאילו אני עשרה קג מעליו. דימוי הגוף לא יכול היה להיות יותר זוועתי. מה גם שכל החברות שלי הולכות לבית שיקומי ורק אני לא מצליחה . כבר פעמיים היה לי תאריך כניסה אבל פקששתי והדרדרתי לפני והעיפו אותי מהאשפוזים. אוכלת בכוח ,עולה במשקל בכוח ,חיה בכוח ,יוצאת בכוח החוצה .מצאתי עבודה טובה ,התחלתי ללמוד,הוצאתי רשיון -דברים שלא הייתי עושה אם עוד...

היי ,עד לפני שבוע הייתי בהמתנה לתל השומר וייבשו אותי חודש (יש לי המון מה לומר אבל זה בפעם אחרת) בכל מקרה החלטתי להשתקם לבד הפעם כי אשפוז מספר 12 לא בא בחשבון,כרגע התכנית היא לחזור למצב מרפאתי . התחלתי כמו באשפוז מתפריט לא גדול וכל כמה ימים אני מעלה אותו בקצת בדיוק כמו בטיפול. אני סובלת מהמון קשיים בעיקר פיזיים ורציתי לשאול האם זה נורמלי/ייתכן? אז ככה...
*בחילות קשות מאוד גם לאחר ארוחות קטנות ובעיקר לאחר שתיית מים
*עלייה די מהירה במשקל למרות מספר קלוריות לא גבוהה
*נפיחות מטורפת בעיקר בבטן
למרות כל התסמינים האלה אני ממשיכה לאכול בכח את העוד...

לא יכולה כבר לשמוע את המזכירה עם אותו המשפט 'אני לא יכולה להגיד לך כמה זמן עד שנת קשר רייצ'ל מדובר כמובן על להזמין לאשפוז. אני כבר שבועיים מחכה ואלה השבועיים הכי גרועים בחיי .לא אוכלת ,לא יוצא. מהמיטה,דיכאון,בכי וחרא. המצב הגופני רע מאוד אני בקושי זזה ושוב אותה התשובה . אני מפחדת שהיא לעולם לא תתקשר אליי וישאר ככה עד שאמות וזהו. ומה /הכי גרוע זה שזה לוקח זמן כי זה אשפוז שני אז דוחפים אותי לסוף

הכל חרא ,הכל מגעיל אני כבר 4 שנים עם הפרעת אכילה אבל היא כבר הפכה לנושא שולי לצד הOCD שעכשיו הוא הבעיה העיקרית בחיי. אני לא יכולה לשבת במקום אני רואה מסביבי חיידקים , גועל נפש -כשמדברים ליידי זה מגעיל, כשמשתעלים לידי אני עוצרת את הנשימה לחצי דקה לפחות, אני מתקלחת 5 פעמים מינמום ביום וכל מקלחת לוקחת שעות ואחרי המקלחת האחרונה אני חייבת להסתגר בחדר כדי שחס וחלילה מישהו לא ידבר לידי ,הכל אצלי בחדר סטרילי ,מנוגב ומצוחצח . אני אפילו הולכת לשירותים בשעות קבועות ונייר טואלט מגעיל אותי אז אני משתמשת במטליות חיטוי יקרות בטירוף ,אני מצחצחת שיניעוד...

אני בהמתנה לתל השומר ,נוער, רק היום נכנסתי לתור. כיום אני בתת משקל לא קיצוני, הדיאטנית אמרה לי שאם אעלה 3 קילו לא אכנס לתל השומר אבל אם אעלה פחות או ארד כן אכנס.... לא יודעת מה לעשות...מצד אחד אני יכולה לנסות לעלות,אבל אם אעלה לא מספיק עדיין אכנס וזה קצת מפדח להיכנס במשקל תקין...מצד שני אני יכולה לרדת עד אז המון ולהיכנס רזה לפחות ...עזרה? :<