כמה תקוות תלינו בשנה הזאת...
בינתיים, החגים עברו, עברנו לשעון חורף, וחזרנו לשגרה המדכאת עם עוד ועוד "הותר לפרסום"...
עד מתי?????
אני לא חושב שיש בכלל דרך להתמודד עם האכזבה הזאת...
בשעות הכי קשות, כשהיה נראה שאנחנו טובעים במים העמוקים ונופלים לתהום השחור ושלא מצפה לנו שום דבר טוב, נאחזנו בכח בקרש ההצלה ושביב התקווה שנקרא "שנה טובה" השנה הבאה תהיה טובה יותר.... ועכשיו, אנה אנו באים? לאן נלך? לאן נבוא? עבר אביב כלה קיץ ועדיין לא נושענו... מה נאמר ומה נדבר...
כנראה שמי שברא אותנו ושם אותנו בהתמודדות הזאת, גם נתן לנו את הכלים להתמודד....
הלוואי
נורא
פשוט ימים נוראים
הסבל והייאוש גואים ומציפים
חייבים להיות חזקים
לנשום
להיעזר
לעזור
עד שנצליח אולי לטפס החוצה מהתהום
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוצודקת בכל מילה....
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואתה צודק, באמת קשה ומתסכל וגם עצוב.
מה אפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר? מה שלא בשליטתנו אנחנו לא יכולים לשנות, אבל יש דברים שכן בשליטתנו וכדאי להתמקד בהם. למשל, מה עושה לנו טוב? איזה פעילויות? להיפגש עם חברים? לצפות בסרט? לשחות? לעשות הליכה? להאזין לפודקאסט או מוזיקה? לצייר? ועוד ועוד... ?️?️?️?️
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו