המלחמה הזאת ככ דרדרה את מצבי
גם בפני עצמה. שפה אני מתחילה להתאושש - פיסית ומבחינת שינה וחרדות
וגם ובעיקר מבחינת קשרים ובדידןת - שוב הישאבות לקשרים רעילים מתוך מצוקה
רוצה לבכות כל הזמן
זקוקה לחיבוק, לתמיכה, לאימא, לאבא, למילים טובות, לכסף, למקום בטוח להניח את הראש לרגע.
מרגישה ככ ככ בודדה.
נמצאת בבריכה עכשיו.
מנסה לאזור כוחןת להתפשט ןלהחכנס למים.
אודה לכל תמיכה.
בבקשה - בלי עצות )תלכי לחוגים. כן כ, אני יודעת)

מופי יקרה ??
לא ראיתי אותך כאן כמה ימים וחשבתי עליך, קיוויתי שאת בטוב.
מצטערת שככה את מרגישה, לא קל לך.
טוב שהלכת לברכה, טוב שיצאת מהבית.
כל פעם משהו קטן לטובתך ?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה שרי. שני אנשים חריגים ובודדים
שבסוף מתחברים
אהבה וציפורים מרחפות
עדיין מאןד מאןד קשה לי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואת לא לבד❤️ מבינה את ההרגשה שלך ובמיוחד את הרצון להשען על מישהו זה כל כך טבעי ואנושי. אני מקווה שעכשיו עם הפסקת האש דברים יחלו להרגע ולהשתפר לאט לאט. ובכל אופן את נשמעת בנאדם אדם חזק ויוזם ועושה, זה בסדר שיד לפעמים ירידות. יבואו ימים טובים יותר??
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושולחת חיבוק גדול,
גם בשבילך, גם בשבילי,
בסוף כולנו צריכים את זה כל כך.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו