בלוג אני והחבר'ה (כלומר החרדות...) ג לידתו של הפרפקציוניסט (למרות שאני לא מתחברת למונח הזה אני אשתמש בו עד שאמצא מונח אחר שמגדיר טוב יותר את התכונה שנקראת עד היום פרפקציוניזם). אני זוכרת את עצמי בגיל מאד צעיר חוזרת הביתה עם מבחן שעליו רשמה המורה את הציון שלי – 99. ליד הציון היא רשמה את המילה "מצויין" וגם הוסיפה סמיילי. לא הייתי גאה. לא שמחתי על…
בלוג אני והחבר'ה (כלומר החרדות...) ג יש לי סיכוי להינצל אני יודע אני לא יודעת למה בחרתי דווקא את הכותרת הזאת לפוסט הזה. אין לי הסבר. זה פשוט מה שיצא. ומה שבכלל רציתי להגיד זה שיש לי תובנה חדשה לפתיחת השבוע הזה. התובנה החדשה שלי היא שאל לנו לבדוק מה לעשות כשיש חרדות. אל לנו לחשוב כיצד לטפל בחרדות. גם לא לבדוק איך להעלים אותן וגם לא איך להתמודד איתן ומה…
בלוג אני והחבר'ה (כלומר החרדות...) ג שתינו יחד תחת מטרייה אחת לאחרונה גיליתי דבר "מדהים". אני כותבת את זה במרכאות משום שפעם זה לא היה דבר מדהים בעיני אבל היום, בעידן הדיכאון והחרדות שלי, זה כן. גיליתי שאפשר לעשות כמה דברים במקביל. כלומר, כשיש לי חרדה לא נעצרים החיים שלי. כמו שאני ממשיכה לנשום והלב שלי ממשיך לפעום כך גם המוח שלי ממשיך לעבוד (למרות שלי זה נראה שלא…) וגם…
בלוג אני והחבר'ה (כלומר החרדות...) ג הקלות הבלתי נסבלת של החרדות אני נוהגת בגי'פ. כביש החוף. אנחנו כבר ליד נתניה. חבר שלי (לימים בעלי) עם רגל נפוחה מעקיצת דבור יושב לידי ומאחור חבר שלקח איתנו טרמפ. לג'יפ הגדול (גדול מדי עבורי…) מחוברת גם עגלה. אנחנו נוסעים לעזור לגיסי לעבור דירה. ובעלי שיחיה עם הרגל הנפוחה לא יכול לנהוג. אז אני נוהגת. ברור. אני, הבחורה הקטנה שבקושי מגיעה ללחוץ על הדוושות…
בלוג אני והחבר'ה (כלומר החרדות...) ג המלחמה במלחמה לפני 3 שנים הייתי מטופלת אצל פסיכולוג בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). היו לי חרדות קשות. בטיפול למדתי נשימות, התאמנתי בביו-פידבק מול תוכנת מחשב וקיבלתי הנחייה לשנן משפט שאותו עלי להגיד לעצמי בזמן התקף חרדה (נדמה לי שהוא נקרא משפט אוטוגני). המשפט שלי היה "אני רגועה ושולטת במצב". היה עלי לנשום נשימות איטיות ובזמן הנשיפה להגיד לעצמי את המשפט. אני מניחה…
בלוג אני והחבר'ה (כלומר החרדות...) ג מסקנות הוועדה עברה שנה מאז שהתחיל הדיכאון שלי. עברו 10 שנים מאז שהתחילו החרדות. אחרי כלכך הרבה שנים עם סבל, אחרי לימודים, חתונה, עבודה ו-3 ילדים, החלטתי לעצור ולסכם את כל התובנות שהגעתי אליהן עד כה: חשוב מאד שתהיה תמיכה. בלי תמיכה של משפחה או חברים מאד קשה להתרומם לבד. זה אומר שתהיה לפחות דמות אחת ששותפה בכל מה שקורה. יודעת…
בלוג אני והחבר'ה (כלומר החרדות...) ג חרדות רבותיי, חרדות לפני שבועיים חוויתי שוב משבר. עוד נפילה. שוב חרדות קשות. שוב אני בקושי קמה מהמיטה בבוקר. שוב אני מעבירה את הזמן מול המחשב. עוד סרט. עוד סדרה. כמה אפשר? נמאס לי לחכות שהזמן יעבור. המשיח כבר לא מטלפן… והכי מרגיז, שהנפילה הזאת באה אחרי 3 ימים ממש טובים. קמתי, סידרתי את הבית, יצאתי קצת החוצה, הייתי עם הילדים. אפילו…