על אוסטאופרוזיס

אצל אחת ממטופלותי (צעירה למדיי יש לציין) אשר סובלת מאנורקסיה גילו השבוע אוסטיאופורוזיס. אז החלטתי להקדיש כמה מילים לנושא, שנראה לי חיוני להרבה נשים בכלל ולסובלות מהפרעות אכילה בפרט.
אז ככה…
 
מה זה בכלל אוסטיאופורוזיס?

המחלה הנקראת בלועזית אוסטאופורוזיס משמעה דלדול העצם, תהליך של איבוד מסת עצם. עקב איבוד זה, הופכות העצמות לשבירות.
העצמות בגופנו עוברות תהליך שיחלוף עצם מתמיד (Remodeling), ובמהלכו מסולקים אזורי עצם ישנים או בלתי תקינים באמצעות תאים הורסי עצם, ובאותם אזורים מופיעים בד בבד תאים בוני עצם, והם האחראים לייצור עצם חדשה ובריאה במקום זו שסולקה. תהליך זה חיוני לשמירת תקינותה של העצם בגופנו. עד גיל 20 נבנית כ-90% ממסת העצם הסופית שבגופנו, ועד גיל 35 מושלמת הבנייה. בגיל זה מושגת מסת העצם המרבית.
בקרב אוכלוסיה בריאה, בממוצע רק אחת מארבע נשים תסבול מאוסטאופורוזיס, וידועים כמה גורמי סיכון למחלה:
 
§                נשים לבנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס לעומת נשים שחורות. הבדלים אלו נובעים ככל הנראה מנטיות גנטיות.

§                נשים רזות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס, כיוון שבקרב נשים אלו יש פחות רקמת שומן, המסוגלת לייצר אסטרון, שהוא תחליף לאסטרוגן המופרש מהשחלות בגיל הפוריות, ולפיכך הגוף אינו מסוגל לפצות את עצמו על החסר ההורמונאלי, ועם הפיחות ההורמונאלי, חלה הידרדרות במסת העצם.

§                הוכח שלבנות לאימהות שלקו באוסטאופורוזיס סיכוי גבוה יותר ללקות אף הן במחלה, לעומת בנות אשר האימהות שלהן לא לקו באוסטאופורוזיס. ההבדלים בין שתי הקבוצות נובעים כנראה מנטיות גנטיות, המשפיעות בעיקר על מסת העצם המרבית.

§                איזון הורמונלי תקין. כפי שכבר הוזכר, לאסטרוגן חשיבות רבה בבניית העצם בגופנו. הפרעות במחזור הווסת, הנובעות מרמת אסטרוגן נמוכה, בעיקר בתקופה שבה נבנית העצם, עלולות לתת את אותותיהן בגיל מאוחר יותר.

§                דיאטה דלת סידן – לסידן חשיבות בבניית עצם תקינה. נשים ונערות שנמנעו מטעמי דיאטה או מסיבות רפואיות אחרות מאכילת מזון עתיר סידן חשופות יותר למחלה.

§                פעילות גופנית סדירה חשובה לבניית מסת עצם ולשמירתה. פעילות גופנית, בעיקר פעילות נגד התנגדות, חשובה לבניית עצם תקינה, ולא פחות מכך, לשמירה על מסה זו. נשים הממעטות בפעילות גופנית חשופות לאוסטאופורוזיס.

§                בלות מוקדמת, טבעית או כירורגית, בלא טיפול הורמונאלי חלופי, מגבירה מאוד את הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס. כאשר חדלה השחלה מלתפקד בגיל צעיר – באופן טבעי או בעקבות כריתת השחלות בניתוח או עקב טיפולים אחרים, הפוגעים בתפקוד השחלה, כגון טיפולים כימיים או קרינתיים – מתחיל תהליך איבוד מסת העצם להתגבר בגיל צעיר יותר, ועמו הסיכון להגיע למסת עצם נמוכה ביותר בגיל צעיר יחסית.

§                עישון ושתיית אלכוהול וקפאין מוגברים קשורים בסיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס.

 
השלכות וסכנות:

אופייני למצב של אוסטאופורוזיס שנפילה רגילה או מכה קטנה שלא היו גורמות נזק לאדם בריא, עלולות לגרום לשברים בעצמות מסוימות.
יתרה מזאת, לעיתים מתהווים שברים ללא כל חבלה, אלא כתוצאה מהרמת משא, עיטוש ופעילויות יום-יומיות אחרות. במקרים אלה מדובר על שברים אוסטאופורוטיים. המיקום האופייני לשברים אלה הוא בעמוד השדרה, צוואר הירך, עצמות האמה והזרוע , באגן ובצלעות.
שברים בחוליות, מלווים בכאב גם בעוצמות שונות, גורמים לקיצור הדרגתי של הגובה ולהופעת גבנון. מלבד הפגם האסתטי, עשויים שינויים אלה לגרום להפרעת נשימה, תופעה העלולה להקשות בעיקר על החולים, הסובלים מהפרעה נשימתית על רקע אחר.
השברים החמורים ביותר הם אלה של צוואר הירך. עבודות מחקר שונות הצביעו על תמותת יתר לאחר השבר והניתוח שבעקבותיו בשיעור של 20%. התמותה נגרמת בטווח המיידי עקב דימום, חדירת תסחיף שומני לריאות וסיבוכי הניתוח וההרדמה. בטווח הרחוק יותר- עקב סיבוכי השכיבה הממושכת כמו, דלקת ריאות , ופצעי לחץ.
מעבר לכך כמחצית הנפגעים אינם חוזרים לרמת התפקוד הקודמת, חרף ניסיון שיקומי, וחלקם נזקק לאשפוז כרוני.
 
הקשר בין אנורקסיה נרבוזה לאוסטיאופורוזיס:

להפרעת אכילה מסוג אנורקסיה יש השלכות גופניות רבות. בין היתר אנורקסיה גורמת לבעיות הורמונאליות אשר משפיעות באופן שלילי על צפיפות העצם. משקל גוף נמוך בקרב נשים גורם לגוף להפסיק לייצר אסטרוגן, ובתנאים אלה נוצר לעיתים קרובות מצב של אל-וסת (הפסקה של מחזור הווסת). רמות נמוכות של אסטרוגן גם הן תורמות לאיבוד משמעותי של צפיפות העצם.
בנוסף, אנשים אשר סובלים מאנורקסיה מייצרים כמות מוגברת של הורמון האדרנל – קורטיזול, אשר ידוע מטריגר לאובדן עצמם. בעיות אחרות, כגון ירידה בייצור הורמון הגדילה וגורמי גדילה אחרים, משקל גוף נמוך, מחסור בקלציום ותת – תזונה – כל אלה גורמים לאובדן עצם אצל בנות ונשים אשר סובלות מהפרעת אכילה מסוג אנורקסיה. אובדן משקל, תת – תזונה ומחסור בטסטוסטרון עשויים להיות אחראיים לצפיפות העצם הנמוכה בקרב גברים.
מחקרים מראים שמסת עצם נמוכה (אוסטאופניה) הינה מצב שכיח בקרב אנשים אשר סובלים מאנורקסיה, ושמצב זה קורה בשלב מוקדם יחסית של ההפרעה. על כן סביר שבנות אשר סובלות מאנורקסיה לא יגיעו לשיא בבניית מסת העצם שלהן ועל כן יהיו בסיכון מוגבר לסבול מאוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות במהלך חייהן.
ככל שהפרעת האכילה מתחילה מוקדם יותר, ונמשכת זמן רב יותר, כך עולה הסכנה לסבול מאוסטיאופורוזיס. ככל שההפרעה נמשכת זמן רב יותר כך אובדן מסת העצם גדולה יותר, וקטן הסיכוי שצפיפות המינרלים של העצם תחזור לרמה נורמאלית.
 
אז מה עושים?

המטרה המרכזית בטיפול בקרב אלה אשר סובלים מאנורקסיה היא חזרה למשקל תקין, והחזרת כל מערכות הגוף לתפקוד תקין, לרבות קבלת המחזור החודשי.
יחד עם זאת, תשומת לב לכמה אספקטים אחרים לגבי בריאות העצם הינם חשובים.

לצרוך מזון עשיר בסידן וויטמין D כגון מוצרי חלב, ירקות ירוקים, דגי מים מלוחים, כבד ועוד.
לעסוק בפעילות גופנית, מכיוון שכמו השריר, גם העצם מגיבה לפעילות גופנית ומתחזקת. פעילות כגון הליכה, טיפוס מדרגות, הרמת משקולות וריקוד הן פעילויות מומלצות.
להימנע מעישון ושתיית אלכוהול.
בדיקה לצפיפות העצם. קיימת בדיקה פשוטה וללא כאבים אשר יכולה לזהות אוסטיאופורוזיס לפני שיגרם נזק חמור בעקבות המצב. הבדיקה יכולה לעזור לקבוע האם יש צורך גם בטיפול תרופתי.

צריך לזכור שגם הטיפול המוצלח ביותר לא יכול לשקם את מסת העצם ולהחזירה לקדמותה, אלא בעיקר למנוע את התקדמות התהליך.