התגעגעתי

אני נורא מתגעגעת
נכנסתי ממש לכמה רגעים
התגעגעתי לכתוב אבל לא יודעת מה
אין הרבה מילים

מנסה מנסה מנסה מנסה
כל יום מחדש
כל פעם
מחדש
כל כך
צריכה המון תקווה ואמונה
ואיבדתי את הכל מהאנשים
היום כאילו צריכה לבד, כבר לא נותרו אנשים, מנסה להאחז אבל נופלת

כל הזמן תודה שיש את המקום הזה
שהוא בית
שאפשר לחזור אליו

הנטישות האלו הורגות אותי
או גורמות לי להרוג את עצמי
מחסלות אותי
מפילות את כל הבנייני תקווה עליהם חייתי במשך כל יום בחיי
הנטישות האלו גורמות לי להבין שאין לי מקום כאן
שנשימה באפי היא בזבוז זמן

אבל קמה
שוב פעם
כמו חתול פצוע ועייף
אשר בעטו השפילו והדרכו עליו

ואני נלחמת שורדת מנסה
ואז מתה
וקמה כאילו כלום לא קרה
כאילו זה לא היה רק השניה
כאילו כאילו
הרבה כאילו

האמת היא שאני עייפה
אבל עדיין, מאמינה?