תמורה גדולה על השקעה קטנה

הייתי מאושר אם האמצעים המוקצים למערכת הבריאות היו בלתי מוגבלים, אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שזה לא המצב. הישגי הרפואה במאה השנים האחרונות מדהימים – אבל מימון הישגים אלו בולע תקציבים כמו בור ללא תחתית. כרופא "בשטח" תפקידי להלחם על הטיפול הטוב ביותר עבור כל אחד מהחולים שלי, וכך אני משתדל לעשות. אבל אני מאוד נמשך, כמו משקיע בבורסה, או ילד בחנות ממתקים, לחידושים רפואיים שבהם מקבלים תמורה גדולה על השקעה קטנה.
במחקר שהתפרסם החודש יש באמת "מציאה" כזאת. המחקר בדק התערבות מסוג "ניהול מחלה" (disease management) ב-COPD. המחקר בוצע בחמישה בתי חולים של מנהלת יוצאי הצבא האמריקאי (ה-Veterans Administration). המחקר היה מבוקר ואקראי. הנבדקים, חולי COPD קשים יחסית, חולקו באקראי לשתי קבוצות. קבוצת הביקורת קיבלה דף הסבר (עמוד אחד) על COPD, וכן מספר טלפון של "קו חם" בו יכלו לקבל מענה של אחות 24 שעות ביממה. קבוצת הטיפול קיבלה התערבות המורכבת משלושה מרכיבים: (א) פגישה קבוצתית של 60-90 דקות עם מטפל נשימתי (respiratory therapist – מקצוע פארא-רפואי שמשום מה לא מפותח בארץ, וחבל) בו שמעו מידע כללי על מחלת ה-COPD, קיבלו הדגמה של שימוש נכון במשאפים מהסוגים השונים, התאמה פרטנית של הטיפול התרופתי, הדרכה בעניין הפסקת עישון, המלצות לגבי חיסון נגד שפעת ונגד דלקת ריאות, עידוד פעילות גופנית סדירה והדרכה בעניין שמירה על הגיינה של הידיים (כל זה בפחות מ-90 דקות!); (ב) "תכנית פעולה" פרטנית איך לנהוג במקרה של החמרה במצבם, כולל מרשמים לפרדניזון ולאנטיביוטיקה; (ג) כל חולה קיבל מספר טלפון של "מנהל מקרה" אישי, בנוסף למספר הטלפון של "הקו החם" שקיבלו גם קבוצת הביקורת; מנהלי המקרה יצרו קשר טלפוני אחת לחודש עם כל מטופל בקבוצת הטיפול, ועודדו את המטופלים להתקשר במידת הצורך.
התוצאות היו לדעתי מדהימות. מספר הפניות לחדר המיון בשל COPD ירד בכמחצית, מ-42 למאה "שנות חולה" בקבוצת הביקורת, ל-21 פניות בקבוצת ההתערבות. מספר האשפוזים פחת בכמעט שליש, מ-40 אשפוזים למאה שנות חולה ל-28. במילים אחרות – לכל 8 חולים שנכללו בקבוצת ההתערבות נחסכו 2 פניות לחדר המיון ואשפוז אחד! היתה גם ירידה של 40% במספר ימי האשפוז, ירידה של 75% במספר ימי האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ושיפור בתוצאות שאלונים שבדקו איכות חיים.
מן הסתם, בקבוצת ההתערבות היה שימוש גדול יותר באנטיביוטיקה (פי 2.5 בערך) ובפרדניזון (פי 2). מחיר סביר? לדעתי כן, אבל על זה עשויים להיות חילוקי דעות. ומה לגבי מחיר כלכלי? המחברים לא פירסמו חישובי עלות-תועלת, אבל לאור פשטות ההתערבות נראה שהכדאיות הכלכלית גובהה מאוד.
טוב יהיה אם כל רופא מחוזי בכל קופת חולים יקח את תוצאות מחקר זה לתשומת לבו. אין הרבה דברים ברפואה שגם מיטיבים עם החולים וגם (אולי) חוסכים כסף!