רזון

"אף אחד לא יכול לרצות במקומך" – יתכן
לרצות חיים?
"אני יכולה לרצות בשבילך אבל….." – יתכן
לרצות חבר?
לרצות משפחה?
לרצות ילדים?
"אני לא יכולה לרצות במקומך" – יתכן
להיות משהו?
להיות?
ליצור?
לנסות?
"אף אחד לא יכול לרצות במקומך"
אני לא רוצה….
אני באמת לא רוצה…..
כנראה שיש דבר כזה "לא לרצות בכלל"…כלום…ריק…..
היכן ששום "למה" כבר לא יעיל לשאול
מחכה שזה יגמר
מתישהו זה יגמר
פתאום
פוף
וזה נגמר!

הפוסט שלך מזכיר לי מייל שרשמתי בדיוק אתמול למישהו. הרגשתי רע באותו רגע ונרדמתי עם בכי ודמעות כי לפעמים קשה לי עם העולם הזה. בייחוד קשה לי שמנסים להתקרב אליי האנשים הלא נכונים, שאני לא מעוניינת שיכירו אותי ויפריעו לי וזה ממש מפיל אותי לקרשים... אז הרגשתי ורשמתי כך:
"חבל שבכלל נולדתי. אבל מי שואל אותי... כנראה שכשהחיים ************ פשוט צריך להתרגל, עד שיגיע המוות הגואל יום אחד.. חבל שצריך להזדקן עד אז. הייתי שמחה ללכת לישון וזהו. לא להתעורר. לא לזכור, לא להיות, ושגם אחרים לא יזכרו, כאילו שמעולם גם ל
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחולא יכולתן לתאר את הרגשתי היום בצורה יותר טובה.
הכול מתחרבש ולא מסתדר.לא רוצה יותר רק לחיות בצל של החיים,רק לשרוד,זה לא מספיק אחרי הכול.כ"כ רוצה לאפשר לעצמי את הנפילה הזאת,את "הפוף" הזה,אבל כנראה שמחולשה\פחד\לוזריות אני לא מסוגלת לעשות זאת.רק "משתעשעת" ברעיון (ביחוד בלילות שהלב שלי מאיץ את פעילותו הלא סדירה) שאולי מחר..או בעוד תקופת מה יהיה לי פתח של מילוט מכאן...
אוף!!!!!!!!!!!!!!!1
- 0
- שתפו
דווחוהאמת שכל הכתיבה הזאת נולדה מפגישה אצל הפסיכולוגית שלי
שמשום מה החליטה לגרד עוד ועוד בפצע שטרם הפסיק לדמם
החלק האפטי שלי מזהה שהיא עשתה זאת מאהבה אלי
אני עדיין תוההה אם זה באמת מאהבה או מטמטום בהתחשב בעובדה שכמעט הלכתי לעזעזאל באותו היום ממש לפני יומיים
היא שיקפה לי בצורה אכזרית למדי שגרמה לי להפסיק לרצות להגיע אליה אם היה בי איזשהו רצון...שאני באמת לא רוצה - באמת לא רוצה שהתרחקתי מהחיים
שביטלתי את עצמי בחיים באופן כמעט טוטאלי ושהיא לא מבינה למה
היא לא חושבת כמוני שכל מה שקרה לי עד לאותה נקודה היה כישלון מבחינתי ו
- 0
- שתפו
דווחוגם אני מזדהה מאוד עם התחושות. מעבר לכל התיאוריות שיש לי על עצמי, על הסיבות להפרעה, נראה לי שהבסיס זה דכאון כבד. חוסר הרצון בכלום, חוסר יכולת לשמוח באמת מכלום.
קשה במיוחד שיש דברים שמצפים מכל אדם נורמלי לרצות. ואתה משתכנע שם אתה לא רוצה בהם אז משהו כנראה לא תקין אצלך. כמו זוגיות, ילדים, משפחה. זה בסדר גמור להרגיש בזמן הזה של החיים (הצעירים) שלך שאת לא שואפת לדברים האלה. ושפתוח בפנייך לרצות אותם בעתיד.
הזמן שאת מעבירה במאמצים לעזור לעצמך ולהחלים (וכל הכבוד שאת ממשיכה) הוא הגיוני ביחס לפגיעות שעברת ולכאב שאת נושאת איתך. אני מאמינ
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחותודה
לצערי אין יותר מידי טוב גם לא בקטנה
ולגבי זמן כרונולוגי ...אני כבר לא ממש קטנה
היום קראתי לזה חור שחור
מסך שחור בתוך הגוף
משהו שנתקע שם ומסתיר הכל
לא יכולה לצאת
- 0
- שתפו
דווחו