שוקעת לתוך הכאב
רק התישבתי לכתוב והדמעות פרצו להם בלי מעצור.אני בקושי רואה את מה שאני כותבת,אבל אני רוצה לשפוך,לשתף בכל התסכול שאוחז בי ולא מרפא.
אני יודעת שזה יעבור…אבל כרגע זה מיותר בשבילי.אין לי את הזמן בשביל לכאוב.אין לי את הזמן להתפרק….אבל זה קורה,בלי שליטה.הגוף כואב!!! הגוף עייף!!! העצמות צורחות מכאב…והמוח לא מתחשב!
אני מגייסת את כל האופטמיות שלי-אני מנסה להכניס את כל שמחת החיים שהיתה בי…."ואני קורסת"
אני מחתנת את בתי החודש ב26-5 .חיכיתי ליום המאושר הזה,הרבה מאד זמן.אני מנסה לתת לה כל מה שאוכל.
אבל לרגע לא עוזבת אותי המחשבה…"מה יהיה ואני התמוטט?" מה יהיה אם אני לא יוכל לסבול את הכאב ואהיה צריכה משככי כאבים?
כל פעם שיש כאב חזק,שלא ניתן להתמודד איתו,יש את משכחי הכאבים מקב' האופיאטים…אבל אז,אני נכנסת לישון…כמו שקורה לי עכשיו.
תודה שאתם מקשיבים
-
34 תגובות
