תנודות במצב רוח

אתמול נסעתי לים. קצת חששתי אבל רוב הזמן ניסיתי להשאר רגועה בהתחשב באגרופוביה שלי. אמנם חלק מהזמן הרגשתי מן חוסר נוחות אבל לא נתתי לפחד להשתלט עלי. הייתי שעה בים, ניסיתי להתחבר לגלים, לרוח, לשקט. ניסיתי לקבל את האנרגיות הטובות של הים ואחרי כמעט שעה חזרתי הביתה. המוח שלי היה רגוע ושקט. לא שמתי לב בכלל לכל הדרך חזרה. חשבתי לעצמי שככה אני רוצה להרגיש גם כשאני נוסעת למקומות ולא רק חוזרת מהם. אני רוצה להיות שקטה ונינוחה. בערב הרגשתי אופוריה שאני יכולה להתגבר על הכל.

כל הכאבים שלי נעלמו וגם את הגסטריטיס שלי כמעט ולא הרגשתי. הרגשתי אופטימית. אבל אז פתאום חבר שלי קבע לי עובדה שביום רביעי בערב חג נוסעים לראשל"צ למסעדה. הייתי מלא פעמים בראשון, אבל פתאום האופוריה קצת התפוגגה לה. שוב חזרו להטריד אותי מחשבות של מה יהיה ואיך אני אסע לשם בלי להלחץ. אני צריכה עוד אימונים חשבתי לעצמי. זאת מחשבה שקצת החזירה אותי לפרופורציה. אבל אז חזר הפחד שזה ערב חג והכל סגור, ובגלל שכל החגים הייתי חולה בבטן כל התקופה הזאת ממש טראומתית בשבילי, בעיקר בערב חג. קמתי אחרי חלומות טורדניים של טיסות למקומות רחוקים. דבר שאני פוחדת ממנו מאד מצד אחד ומצד שני מאד רוצה לעשות כי זה לא נותן לי מנוח.

עכשיו הגעתי לסוג של תובנה שאני כל כך פוחדת לקבל חרדה ולאבד שליטה במקום שהוא קצת מרוחק בלי סיבה. למה? אני חייבת ללמוד להפסיק לפחד מהפחד ולחיות איתו בשלום. לך פחד מציק. אז מה אם אני פתאום יקבל התקף פאניקה,לא יקרה לי שום דבר. הרי לפני יומיים במיטה היה לי בדיוק אותו התקף ונרגעתי די מהר. אפילו שמחתי שקיבלתי את ההתקף כי ראיתי שלא קרה שום דבר ואחרי זה השינה היתה מצויינת. המטרה שלי עכשיו זה להפסיק לפחד מהפחד.

וזה לא קל.