בלוג

מה חדש?

שלום !

יש עדכונים או חדשנות בנושא הקוליטיס??

תוכן

15 תגובות
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.

חבר קהילה · 25.11.2014
ה-מקום להתעדכן במידע ובחדשות בנושא הוא בקהילה שלנו פה כמובן

הנה קישור לשם

http://www.camoni.co.il/communities-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%94%D7%9F%20%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1
דווחו
תוכן
מ

מופידורה משתדלת. מנסה. קמה. נופלת. קמה. מתאמנת בשיווי משקל. בת 66, מהצפון.

חבר קהילה · 17.8.2017
למה לא?... אני לא חושבת שזה עניין של גיל.... זה נפלא שהיה לך קשר כזה אבל בנאדם אחד שממלא את כל הצרכים?.. איך זה אפשרי?..... אי אםס במערכות יחסים וזגיות לצערי, אבל האם לא כדאי להפוך את עצמך קודם כל לחבר הנפש שלך, ולא כגקלישאה?.... ולמצוא לך חברים שגם אם תהיה לך זוגיות בהמשך, יסםפקו אותך ויהיו משמעותיים?.....
דווחו
תוכן
ח

חיימון48

חבר קהילה · 17.8.2017
כיצד אהיה חבר של עצמי אם אני בז לעצמי? אני לוזר. לא הצלחתי בשום דבר בחיים (למעט הילדים הנהדרים שלי). אני בן חמישים ואין לי כלום. לא כסף לא דירה לא חסכונות לא קריירה. אני משתתף באיזשהו מסגרת לימודית ושם אני מנסה לרכוש ידידים חדשים. זה קצת קשה לי.
דווחו
תוכן

מ

מופידורה משתדלת. מנסה. קמה. נופלת. קמה. מתאמנת בשיווי משקל. בת 66, מהצפון.

חבר קהילה · 17.8.2017
חיימון, איך כתבת ככ יפה לבר?.. איך אתה אומר לה שהיא מלקה את עצמה ולא רואה איך אתה מלקה את עצמך?... יתכן בהחלט שיש לך דברים ללמוד מחוסר ההישגיות שלך, אבל להבין שזה לא סתם קרה, ולא סתם קרה שהיה לך רק קשר אחד עמוק וחזק ושמילא את כל צרכיך, שיש משהו בתוכך שמאוד מאוד קשה לו, שמאוד מפוחד ומבוהל ובעל דימוי עצמי נמוך מאוד. אז אולי לא להעיף את כל הבוז הה, אבל לצד הבוז - קצת חמלה לעצמך?.... אתה היית ככ אבהי ומעודד לבר ואני בטחוחה שאתה אבא מקסים (זה עולה מבין השורות), אז איה היכולת להיות טיםה אבא כזה לעצמך?.....קודם כל. .... ואחר כך להתחילמ ע
דווחו
תוכן
מ

מופידורה משתדלת. מנסה. קמה. נופלת. קמה. מתאמנת בשיווי משקל. בת 66, מהצפון.

חבר קהילה · 17.8.2017
ועינת, אני נורא מצטערת לשמוע. את יודעת שעוד לא מאוחר מדי?.......
דווחו
תוכן
ח

חיימון48

חבר קהילה · 17.8.2017
תודה מופי. האמת שהפסקתי לרחם על עצמי. אני לא מסכן. אני אחראי על חיי ואין לי תלונות כלפי אחרים. ובכל זאת קשה לשאוב נחמה מהקשיים של אחרים וזאת כשברור לי שהחיים שלי "דבש" לעומת אחרים (למשל כמה שהתבטאו כאן). כל אחד חי בקשייו שלו כמו שכתב צ'כוב. עינת - מצבך כואב לי מאד! אני יודע כמה קשה לך בלי ילדים. יש לי אחות במצבך. אין לי מילים של נחמה. גם שמתי לב שאת בפורום של חולי סרטן....
דווחו
תוכן
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 17.8.2017
חיימון יקר. אני מסכימה עם כל מילה שמופי כתבה לך!!!! מעבר לכך ישנה שאלה גדולה לגבי הצורך שלנו ״להוכיח הישגים״ ובהם לתלות את הערכה העצמית שלנו. הידעת שהנזירים בתאילנד עוטים חתיכת בד לגופם ואפילו לא דואגים לאוכל של עצמם מתוך חשיבה בודהיסטית שהכוח בה מבפנים ואיננו תלוי בעולם החיצוני. אני יודעת שאנחנו חיים בעולם תחרותי ואיש מאיתנו איננו נזיר בודהיסטי אבל אולי בכל זאת תוכל לסגל לעצמך חשיבה מתפתחת כזו שבוחנת את האפשרויות ורואה קדימה באהבה ושמחה לכל הישג שיהיה. דרך אגב אם בדידות היא הבעיה ישנם הרבה מאוד רעיונות להפיגה. בעניין הזוגיות בכל גיל
דווחו
תוכן

ח

חיימון48

חבר קהילה · 17.8.2017
תודה אורית על דבריך. לעניין ההישגים - מעולם לא הייתי הישגי ולא חלמתי על קריירה אבל הבת הקטנה שלי בזה לי על בינוניותי. היא לא מבינה למה אני לא מתאמץ להרוויח יותר. היא דואגת איך אוכל לקנות מתנות לנכדים שיהיו (עדיין אין). בעקבות דבריה התחלתי לחשוב בכיוון הזה אבל בגילי זו בעיה. בעניין הזוגיות - את צודקת בהחלט! זה הדגם שאני מכיר ושבוי בו. זה לא טוב ואני בהחלט צריך להקדיש תשומת לב לכך. אולי עם הפסיכולוג. לעניין השמחה - שקעתי בדכאון (כנראה קל כי אני מתפקד - אבל מעצבן). אני לא שמח. מה שאני מנסה לברר הוא האם אפשר להיחלץ ממנו או ללמוד לחיות
דווחו
תוכן
מ

מופידורה משתדלת. מנסה. קמה. נופלת. קמה. מתאמנת בשיווי משקל. בת 66, מהצפון.

חבר קהילה · 17.8.2017
חיימון, ממש לא דיברתי על רחמים עצמיים. דיברתי על חמלה. זה דבר שונה לגמרי. ובטח לא דיברתי על נחמה מהקשיים של אחרים. אתה לא צריך לקבל מה שכתבתי, זה בסדר. אבל זה כאילו אתה מגיב לי, אבל לדברים שלא כתבתי. מכל מקום אני שמחה לשמוע שאתה מטפל בעצמך ומקווה שיהיה יותר טוב במהרה.
דווחו
תוכן
ח

חיימון48

חבר קהילה · 17.8.2017
מופי, כנראה שלא ירדתי לסוף דעתך. אני דווקא קורא בעיון את הפוסטים שלך ומתרשם מהם. בטח ניפגש בהמשך. מרתק כאן.
דווחו
תוכן
ע

עינת 123 רגל פה רגל שם- מטופלת ומטפלת. גלים גלים עולים יורדים. . מאובחנת כבי-פולארית.

חבר קהילה · 18.8.2017
חיימון, מסכימה שצרת רבים אינה חצי נחמה.. באופן כללי לא ניתן להשוות סבל, ולפעמים מה שממלא בכאב חד זה השפיץ של השולחן בזרת (מאמינה בזה על אף שמול עיני יש אבא שקיבל אבחנה של סרטן רע). מנסיוני- קל להיות נדיב כשיש, וקל להוריד אגו ולא להיות השגי כשערך העצמי מונח במקומו הנכון.. אבל לעיתים זה לא קורה. . ואז כל דבר קשה. ו המעגל של הבדידות כמו שאני חווה אותו הוא מעגל אכזרי. 'מבדידות האנשים הופכים קשים. מעטים יוצאים ממנה נשכרים..' אבל היי- אם כבר בודהיזם, אז הכל חולף. גם זה יכול לעבור. ונשמע שאתה בכיוון הנכון ומחפש עבור עצמך ועובד על ז
דווחו
תוכן

הנושאים החמים

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

מה חדש?