תמונת מצב

אני לא מצליח להירדם כמעט כבר חודשיים ..בערב מחכה לבוקר וכשמגיע הבוקר רוצה שיסתיים היום כי לא בא לי לראות אנשים..אני מרגיש שאני מתמוטט הפחדים שולטים עליי ומשתקים אותי..אני לא מצליח לקחת נשימה אחת סדירה ..אני רק צריך שיעריכו אותי אבל יודע שזה בלתי אפשרי כי אפילו אני לא מעריך אותי
לא יכול יותר (ואני מצטער מראש על הבוטות) להביא ביד בלילה מול המחשב ולדמיין לרגע את המגע שלך שכלכך חסר לי ..בא לי כלכך אהבה אמיתית וכנה 
אני רק רוצה שיחבקו אותי..ושמישהי תגיד לי אני אוהבת אותך..אתה הגבר שלי..אני רק רוצה לבכות
אין לי כוח לטפל בעצמי אין לי כוח לבירוקרטיות ולעשות סדר בחיים..מין הרגל כפייתי לדחות דברים לאחר כך..
אין לי כוח לדייטים כושלים לבחורות מטוטממות שמבזבזת לי את הזמן ואת הכסף שגם ככה אין..נמאס לי שאין לי אוכל מבושל ושאני חי על ג'אנק פוד ומשקאות אנרגייה במקרר..נמאס לי מריח העשן שאופף את הדירה נמאס לי לשקר לכולם שהכל בסדר..נמאס לי מהמתחים מהדאגות מהכאבי בטן מהנפש הפצועה  מתחושת ההשפלה היומית שאני מרגיש מהגאווה השבורה מהחיוך המזוייף..מהחיים התובענים מהתנצלויות והצטדקויות 
הדבר היחיד שעוד מחזיק אותי בקושי ..את תמונת המצב שלי בדבק סלוטייפ על הקיר כדי שלא אפול 
זה האמונה בך בורא עולם שכל מה שאתה עושה הכל לטובה
"בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להיגאל"