איך הכל התחיל

בתור התחלה, רק אציג את עצמי.
שמי שי, בן 41, נשוי ואב לחמישה ילדים ואני שמן… לקח לא מעט זמן עד שהאסימון הזה נפל ולצערי זה קרה רק לאחרונה. התחלתי לראות את עצמי בתמונות וממש לא אהבתי את מה שראיתי.
נכון שאנחנו לא נעשים צעירים אבל כשמתעלמים מבעיות הן לא קיימות, נכון? אז זהו שלא…
שנים רבות שאני פשוט מתעלם מהמצב הבריאותי שלי, אם תרצו תקראו לזה טמטום, מסכים לגמרי.
לאחרונה הגוף התחיל לאותת שהוא לפני קריסה. סחרחורות, נדודי שינה, כאבים בכל מיני מקומות וחולשה כללית. אז עשיתי את הדבר האחרון שרציתי לעשות והלכתי לרופא המשפחה.
בכדי לא להאריך מידי בכל הבדיקות נסכם רק במילים "חשכו עיני".
הכולסטרול בשמים (240) הסוכר מתחיל לעלות אבל השוק האמיתי היה הטריגליצרידים… 140 זה נורמלי? לא? ואם מכפילים בעשר? נכון… למעלה מ 1400, 1419.0 mg/dl אם נהיה מדוייקים.
איך ממשיכים מכאן? בעוד כמה ימים יש בר מצווה לבן שלי, אני אהיה בחתונה שלו?
המחשבות רצות בטירוף בראש וצריך לעשות מעשה!
כמובן שמייד (היום) התחלתי טיפול טרופתי לטריגליצרידים, ייעוץ ומעקב של דיאטנית ומהפך שלם בכל התזונה ואפילו פעילות גופנית ברמת האפשר (סטפר – 40 דקות ביום)
אז אני שי, אני שוקל נכון להיות 115 קילו BMI 34 וזורם לי שומן במקום דם.
היום אני מתחיל תהליך ואני כותב עליו בשבילי ובשביל המוטיבציה שלי.
ברוך המצטרף לקבוצת המרזים... יש לך אינטואיציה טובה להרזיה כי לכתוב בלוג זה צעד של התבוננות עצמית שיכול לעזור מאוד ואתה כבר עשית אותו.
ראה את הקבוצה כאן - קורס מעשי להרזיה ולחיים נכונים יש הרבה מידע והדבר העקרוני הכי מעניין שאני גיליתי הוא שכדי לשכנע את הגוף לוותר על מאגריו, צריך להראות לו שהמצב טוב (תרשום לעצמך מה עושה לך טוב) ואין סיבה לשמור אנרגיה לעתיד.
אז בפועל זה מעניין לרזות באמת...
- 0
- שתפו
דווחופנסיונר של צה"ל...
לשי,
לגבי הכולסטרול ..... הגזמת בגדול..."בשמיים" 240... זה בסדר גמור והסר דאגה מליבך..... לאדם מעל 40 כולסטרול בין 240 ל 260 זה בתחום הבסדר (זה התחום שהרופאים בארה"ב אמרו לי שנבדקתי שם כל שנה).....אלא מה (ויש על הנושא הזה המון סרטונים ברשת) בארץ הורידו את התחום ל 200......והתחילו לדחוף את הכדורים סימבסאטין לכולם...מי מרויח מזה..תבין לבד. (דרך אגב התחום הטוב לאדם עד גיל 40 שם הוא בין 220 ל 240 ) לדעתי תוריד במשקל והרבה דברים יסתדרו :-) בהצלחה!!
- 0
- שתפו
דווחושי שלום, קראתי את הפוסט שלך והתרגשתי מאד. אימי ז'ל סבלה מעודף משקל גדול וממחלות נלוות. בתור בת התביישתי מאד במראה שלה וסבלתי מהכבדות והעייפות שלה. לאחר ההריונות גם אני הגעתי לעודף משקל רב, אבל לקחתי החלטה שאחסוך מהילדים שלי את החוויה שאני חוויתי בילדותי. לאט לאט עשיתי שינויים באורח החיים. שינוי תזונתי וקבוצת תמיכה, השתדלתי להיות בתנועה בכל הזדמנות, והק'ג ירדו בעקביות. בהתחלה רק המאזניים הבחינו בשינוי אך בהמשך גם המדדים בבדיקות הדם וגם במראה ניכר השינוי.
כיום, אני במשקל תקין + - 2 ק'ג. תמשיך לשתף זה עוזר גם לקוראים וגם לכותבים.
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו