עברו לפחות שלושה שבועות…

אני עדיין חושב על רעיונות לפוסט הבא אבל נראה לי שאני רוצה לדבר על "תנאים מותאמים וניצחון". מקרה שקרה כך היה: בערך לפני חודש אישתי ואני חגגנו עשר שנות נישואים. אנחנו חיים ביחד בערך שבע שנים לפני ואת הטרשת קיבלתי רק אחרי שהיינו נשואים בערך שנתיים. בכל מקרה לרגל חגיגות העשור נסענו לסופ"ש. רק שנינו, חמשוש.

אני מאוד אוהב את אישתי. הכי יפה והכי חכמה שאני מכיר. ואני מתאמץ, אבל כשאתה נכה הרבה פעמים אתה מרגיש שאפשר לעשות יותר טוב. וזה קצת מפחיד – הרי בראש מאחורה אני קצת מפחד מכל הדברים שיכולים להשתבש. ויש המון המון דברים שיכולים  להשתבש.

אז דיברנו על זה קודם, ובחרנו מלון עם חדר שמותאם לנכים, ודאגנו לקחת המון תרופות, ולנסות להכין מין לוז עם הרבה זמנים למנוחה. וחשבנו מראש לאן אנחנו רוצים ללכת ודאגנו שהם ידעו שהנכה מגיע ויהיו ערוכים. והתניידנו רק במוניות. וכשחרגנו מהתיכנונים זה היה לסרט בצהרי יום שישי (במקום לנוח).

ואני חייב לכתוב על סקס. אני לא נוהג להתבטא בנושא. לדעתי זה עניין פרטי, והרבה תלוי במערכת יחסים עם בת הזוג… אבל – אורגזמה היא אורגזמה היא אורגזמה. ואני כבר לא בטוח כמה חשוב איך משיגים אותה – אם להיות קצת יותר ברור: מה זה משנה מה עשיתי כדי שהיא תגיע לאורגזמה? היינו רק שנינו, היא חוותה סיפוק מקסים ונהדר, וגם אני. היו זמנים של שתיקה, ויכולתי להביט ולראות איך היא מתבוננת בים או אוכלת בהנאה. עשינו תוכניות. דיברנו על הילדות. fuck החזקנו ידיים.

זה כיף גדול. אני מקווה שימשיך. זה היה מאד רך, מאד רומנטי, מאד אוהב ומחבק. יכולנו להתרכז בנושא בגלל התנאים המותאמים.