הנשרים פשטו עם שחר

ב "תופעת השחר"DAWN PHENOMENON)  ) נגעתי כבר בכמה פוסטים קודמים, אך  היא עדיין לא מפוענחת בשבילי עד הסוף, וחשוב מזה, עדיין אין לי מושג כיצד יש לנהוג בה / לנהל אותה כדי שרמת הסוכר בבוקר תהיה תקינה.

את מה שלמדתי, להתמצאות כללית וחובבנית לגמרי, בלי שום רקע בביו-כימיה (מלבד מה שלמדתי במגמה ביולוגית בתיכון לפני 40 שנה ושכחתי מעט לאחר מכן…), למדתי ממאמר שכתב האנדוקרינולוג דר' קנטר לאתר "מתוקים" (שנסגר לפני כמה חודשים) –  ההורמונים הקונטר – רגולטורים ואיזון הסוכרת.

בקליפת אגוז, מדובר בעליה ברמת הגלוקוז בדם המתרחשת לפנות בוקר, בשעות שלפני היקיצה (06:00-04:00 בערך), כתוצאה מהורמון קורטיזול (והורמונים נוספים, המכונים קונטר-רגולטורים, בשל פעילות הנגד שלהם לרגולטור אינסולין), המופרש מקליפת בלוטת האדרנל, וגורם לפרוק גליקוגן בכבד, וליצירת גלוקוז בכבד ובכליות מחומצות אמינו.

זהו תהליך שונה מהתהליך המתרחש בשאר חלקי היממה במטבוליזם של הגלוקוז.

אינני מבין מדוע דווקא מדידת רמת הגלוקוז בדם לאחר צום הלילה – היחידה המושפעת מ"תופעת השחר" – נבחרה לא רק כבדיקת סקר לאיתור ראשוני של מי שחשודים כסוכרתיים, אלא גם כבדיקה העיקרית לאישוש האבחנה, בעוד העמסת הסוכר ו- A1C נחשבות כבדיקות משניות, בדיקות מעקב. האם מטעמי נוחות של הבודקים על חשבון הדיוק המדעי-רפואי ?

במקרה שלי, לדוגמה, למרות שתוצאות בדיקת העמסת סוכר, ורמות הסוכר שעתיים ומעלה לאחר הארוחות היו תקינות, ולמרות שתוצאות ה- A1C היו ברמת "טרום-סוכרת-לייט" (5.6% – 5.8%), הרי ששתי תוצאות של 126 ומעלה של רמת הגלוקוז בדם לאחר צום הלילה, חרצו את אבחנתי כסוכרתי מן המניין.

הבעיה איננה בקביעה כסוכרתי. הבעיה היא באיבחון המדוייק – שכן גם במסגרת "סוכרת סוג 2" יש כמה מחלות / שיבושים – ובהתאמת ההנחיות והטיפול לאיבחון זה.

בטרם יוכח שהטיפול המיטבי בירידה ברגישות התאים לאינסולין זהה לטיפול המיטבי במחסור באינסולין, וזהה לטיפול המיטבי בכיוונון לקוי של מנגנון שיחרור הקורטיזול כחלק מתופעת השחר; מתקבל אצלי רושם שלא ממש מתאמצים לאבחן במדוייק ולטפל במדוייק ובאופן מיטבי.

אני מניח שזה בגלל שראשית, מדובר ברפואה ציבורית המנסה להתמודד עם מחלה בהקפים אדירים, ושנית, בגלל שהמסות הגדולות, רוב החולים ככולם, ממילא מזניחים את בריאותם ואינם מוכנים להשקיע בה, סובלים מעודף משקל, אינם אוכלים נכון, אינם פעילים מספיק פיזית, מעדיפים לקבל תרופות מאשר להתמיד באורח חיים בריא, ומשלימים עם הידיעה שלהבריא מסוכרת לא ניתן, אלא רק להאיט את קצב המחלה. מדוע, אם כן, לטרוח ולהשקיע בהם משאבים לשם איבחון מדוייק, ובהתאמת טיפול TAYLOR MADE ?

במצב דברים זה, אינני ממש סומך על האבחנות ועל הטיפול התרופתי. אני סומך על מאמצי המניעה שלי עצמי, ועל ניסיוני – שהוא אולי פתטי בנקודות מסויימות – לקחת אחריות על בריאותי, ולגייס מה שיש בי כדי להתמודד.

גם הדיוט כמוני מבין שאם נותנים תרופה שמעודדת ייצור אינסולין וסוחטת ומתישה את תאי הביתא בלבלב, למי שהבעיה שלו היא ירידה ברגישות לקליטת אינסולין בתאי המטרה, אולי משיגים שיפור מסויים בטווח הקצר, אך לטווח יותר רחוק הורסים אצלו את המנגנון הטבעי והתקין עד אז, של ייצור האינסולין, ומביאים אותו לתלות בהזרקת אינסולין.

קראתי באחד הפורומים שאלה משנת 2008 של מי שלאחר שנמצאו אצלו רמות של גלוקוז בדם בצום של 110 – 113, עשה בדיקת העמסת סוכר ולאחר שעתיים  התקבלה תוצאה נמוכה משמעותית מתוצאת הסוכר בצום (פחות מ- 90). הבחור שאל: האם פירוק הגליקוגן במהלך הצום, בשל רמת קורטיזול גבוהה יחסית לפנות בוקר, עלולה לגרום לעיוות בפענוח תוצאות הבדיקה?  האם זוהי צורה של  INSULIN RESISTANCE  ?

בתשובה שהוא קיבל היפנו אותו למאמר ההורמונים הקונטר – רגולטורים ואיזון הסוכרת של דר' קנטר, ואמרו לו שמה שיש לו הוא  Impaired Fasting Glucose  )  IFG   רמת גלוקוז לקויה בצום) "שמזוהה כמצב של טרום סוכרת.  דיאטה מתאימה ופעילות גופנית יכולים למנוע או להרחיק את התפתחות הסוכרת. התייעץ עם הרופא שלך ודיאטנית לגבי השיטות בהן תרחיק את התפתחות הסוכרת."

אני שאלתי שאלה דומה לאחרונה באתר אחר וקיבלתי מאנדוקרינולוג תשובה דומה.

אז מה במקרה שלי ? אני עומד בכל ההנחיות, ועדיין בבוקר אני מודד 110 – 118, ובין הארוחות יורד אצלי ל- 80 – 100.

מה עכשיו ? כל עוד זה ב"טרום" לא נטפל בך, וכשהרמה עוד תעלה, נתחיל בתרופות הסטנדרטיות ואח"כ עוד תרופות, ובעוד כמה שנים אינסולין ? אולי להתעקש לקבל הפניה למירפאה אנדוקרינית כבר כעת, או עדיף, לשלם לאנדוקרינולוג באופן פרטי ולא לעשות לו "חיים קלים" ?  

בינתיים אני נותן  צ'אנס לשיטתו של דר' ברנרד גם בסוגיית סוכר הבוקר,  למרות שלכאורה זאת סוגיה נפרדת שספק אם שיטתו מתייחסת אליה. ממילא אני ממשיך להקפיד על שיטתו. צריך להתמיד 3 חודשים לפחות, ואחרי 5 חודשים יש תוצאות עוד יותר טובות, וחלפו רק כ- 6 שבועות מאז התחלתי. בעוד 4 שבועות יחלפו 3 חודשים מבדיקות המעבדה הקודמות, ואני מתכנן בדיקות מעבדה נוספות (כולל A1C, סוכר בוקר בדם  ושומני דם). ממילא הנושא אצלי במודעות ובאופן קבוע על סדר היום. נראה.