"חיים משבת לשבת"

כמו שעל אוהדי כדורגל נהוג לומר שהם "חיים משבת לשבת", כך אני חי בשנה האחרונה מבדיקת דם רבעונית לבדיקת דם רבעונית. לשם נשואות עיניי. שם, בין היתר, אני בוחן את הצלחת דרכי בהנמכת שיעורי שומני הדם והסוכר. זה "פרויקט הדגל" שלי בשנה האחרונה.

השאיפה שלי היא להגיע לאופטימום, למשמע את הסוס הפרוע, ולהוכיח לעצמי שהדרך שלי – אם אני מקיים אותה בעקביות ובקפדנות – עושה עבורי את העבודה;  ואז להישאר רכוב על הסוס הפרוע ולא לתת לו לנער אותי מעליו ככל שזה תלוי בי, בהתמדה והמשמעת שלי. אם לאחר מספר שנים שבהן אתמיד ואקפיד ואוכיח לעצמי חזור והוכח שדרכי אידיאלית עבורי, המחלה תתגבר – מסיבה שאינה תלויה בהתנהגותי – ואזדקק לתרופות, המצפון שלי יהיה שקט. עשיתי את שלי.

זה האתגר שלי. אתגר לא קל, לא פשוט, אבל אני יודע שאני מסוגל לכך. ההתמודדות הזאת היא עניין אינטימי שלי עם עצמי. אינני צריך להרשים או לשכנע אף אחד. השופט והמבקר הנוקב והתובעני ביותר הוא "הסופר אגו" שלי. עליו אינני יכול לעבוד, ולא לספר לו סיפורים, והוא היחיד שמעניין אותי. ממילא כל השאר מצפים ודורשים פחות.

קראתי היום בעיתון שבעוד כמה שבועות,  גבר בן 40 – לוחם ביחידה מובחרת של מג"ב בעל כושר גופני ומנטלי עילאי, מן הסתם – מתכונן לרוץ 4 מרתונים רצופים (כ- 168 ק"מ) במשך כ- 24 שעות רצופות, כמעט ללא הפסקות או מנוחות, מהמצדה ועד ירושלים. הוא מתכנן להגיע לזינוק של מרתון ירושלים, ולהשתתף בו כגרנד פינאלה של מאמץ העל המתמשך שלו. בעזרת פרוייקט זה הוא מתעתד לאסוף תרומות למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

בעבר, סיפורים כאלה היו מכניסים אותי לחוסר שקט. מישהו "שם רף" בגובה בלתי נתפס, ומגמד ומרוקן לכאורה מתוכן השגים צנועים הרבה יותר כמו אלה שאני משיג. בשנים האחרונות, בעזרת הזן, נרגעתי. אני מסוגל לפרגן ללוחם-על כזה, ואף לראות בו מופת, מבלי שזה יגרע מבטחוני העצמי, כשאני נשאר שלם עם דרכי ועם האתגר שלי, שהוא הרבה יותר צנוע.

הזן מלמד אותי שיש ערך גם ל"דברים קטנים", שכל אחד "שם לעצמו רף" שמתאים לו, ומלמד את עצמו לשמוח במנת חלקו. אני מלמד את עצמי לשמוח באתגר הזה שלי, שמאפשר לי להתעצם ולהשתדרג, שמוסיף לי עניין ומשמעות לחיים.

תוצאות בדיקות הדם אינן חזות הכל, כמובן. חשובה ההרגשה, האנרגטיות, הבריאות הכללית, מצב הרוח, המוטיבציה והמוראל, רמות חרדה ודכדוך נמוכות, העדר מחושים, צרבות, כאבי ראש, או כאבים נוירולוגיים או פציעות אורטופדיות, או מחלות, תיפקוד מצויין של מערכת העיכול, של הכבד והכליות, שמירה על משקל גוף נמוך ועל מינימום של שומן גוף, אפילו הפחתת ליחה ועוד. התייחסות חכמה לבריאות ול- WELL BEING היא הוליסטית, מאוזנת, גוף ונפש, הכל מובא בחשבון, לא רק הסוכר ושומני הדם, ואם יש הבטים הטעונים תיקון או שיפור, רצוי לא להזניחם.

אני מאמין באורח החיים שסיגלתי לעצמי. מאמין שהוא שומר אצלי על בריאות הוליסטית. כפרא-פראזה על המיכתם הידוע, יותר משאני שומר עליו, הוא שומר עלי מפני תחלואה. אין מדובר באיזו דרך איזוטרית ולא מוכחת. מדובר בדרך המלך, שעל חלק הארי שלה יש הסכמה מקיר לקיר.

אם אוריד את הסוכר בדם עקב כך שאפסיק לאכול פחמימות, אך אדפוק לעצמי את הכליות והכבד ואסתום את כלי הדם עקב תזונה המבוססת על חלבונים ושומנים מהחי, אז מה הועלתי ?

כרגע אני בשבוע 8 של הרבעון שהתחיל בבדיקת הדם הקודמת של 12/12/2013 ועומד להסתיים בעוד 5 שבועות (ב- 13/03/2014), בבדיקות הדם הרבעוניות הבאות.

כדי להתאים להנחיות התזונתיות של דר' ברנרד, אותן התחלתי ליישם בתחילת יולי 2013,  הפסקתי אז ליטול תוסף אומגה 3 (כזכור, אני ניזון מהצומח בלבד) וצמצמתי כמעט לאפס את כמויות השומנים הבריאים שבתזונה שלי (האגוזים, האבוקדו, שמן הזית והגרעינים. לשומנים מהחי ולשומנים צמחיים מסוג טראנס ומוקשים חלקית אין דריסת רגל בתפריט שלי, ושומן רווי ממקור צמחי נכלל בתפריט בשיעור לא גדול יחד עם שומן לא רווי במזונות השומניים שבתפריט). נוכחתי לאכזבתי – בבדיקות הדם של אמצע ספטמבר – ששומני הדם במצב יותר גרוע. (ראו בטבלה למטה).

לכאורה אבסורד, כי הרי צמצמתי למינימום את השומנים בתזונתי. אך נזכרתי שדווקא אומגה 3 ושומן חד בלתי רווי (אבוקדו, שמן זית) משפרים ערכי שומני הדם (מפחיתים LDL ומגדילים HDL). לקחתי החלטה להחזיר לתפריט את תוסף האומגה 3, ומעט שומנים בריאים (אבוקדו, אגוזי מלך, אגוזי ברזיל, בוטנים, וגרעיני חמניה ודלעת).

החלטה זאת התבררה בבדיקות הבאות (אמצע דצמבר) כהחלטה נכונה (ראו למטה) מבחינת רמת שומני הדם, למרות שיתכן שפגמה בשיפור מנגנון הספיגה של תאי המטרה.

    השיא שלי   השפל שלי   מרץ (שאיפה)    דצמבר        ספטמבר            יוני

          44           85              50               TRIG            78                85                60

          79           50              75               HDL            65                50                70

          84          162             85               LDL            97              103                87

          5.3         5.8             5.2              5.5               5.4                  –             A1C

          82         136    90 (עד כה 95)       107              110              –   ממוצע סוכר בוקר                    

                                                                                                          ברבעון שהסתיים

אני מודע לכך שפרופיל שומני דם כמו זה שהישגתי בבדיקות האחרונות הוא מצויין, לא רק יחסית לגילי ולזה שלקיתי במה שלקיתי, ומאפשר לכאורה לישון בשקט בלילה, לפחות מהבחינה הזאת; אך אינני נח על זרי הדפנה, כי אני יודע שיש לי תוחלת חיים של 3 ו- 4 עשורים, ואני רוצה לחיות באיכות חיים מירבית, ולהאט ולמתן את ההזדקנות וההתדרדרות לתחלואה שאיננה מחוייבת, ככל שביכולתי.

הבעיה העיקרית שלי כעת, למיטב הבנתי, היא "תסמונת השחר" (עליה כבר כתבתי בהרחבה, בעיקר בפוסט "הנשרים פשטו עם שחר"), שלכאורה איננה מושפעת במישרין מהמטבוליזם של התזונה, והבנתי שניתן לטפל בה רק באמצעות אינסולין נקודתי, או למיצער בשינוי מינון ו/או זמני נטילה של תרופות פומיות. לא ראיתי שדר' ברנרד בספרו מתיימר ששיטתו אמורה לפתור במישרין תופעה זאת. 

בכל זאת קיוויתי שהתמדה ועיקביות ביישום שיטתו של דר' ברנרד, אולי תשפיע בעקיפין גם על הפחתת סוכר הבוקר, שנותר עקב האכילס שלי. אולי עקב שיפור מנגנון הספיגה של תאי המטרה, ייספג גם  עודף הסוכר בדם שהוזרק לפנות בוקר במסגרת "תסמונת השחר", מהר יותר, ובמדידת הבוקר יירדו הערכים לכיוון 80 – 90 ? 

ואכן, סוכר הבוקר הממוצע שאני מודד בגלוקומטר נמצא במגמת ירידה בחודשים האחרונים, ועודני מקווה לטוב. 

לפני כמה ימים עיינתי שוב בספרו של דר' ברנרד, וריעננתי את זכרוני בכמה ניואנסים. היישום שלי את שיטתו של דר' ברנרד איננו מושלם בגלל שכמות השומנים (הטובים) בתפריט שלי איננו אפסי כפי שהוא ממליץ (דר' ברנרד כותב שהגוף מסתפק במעט השומן שהוא מקבל מהירקות, הפירות, הקטניות והדגנים המלאים שבתפריט), ובנוסף, יש לי מידי פעם חריגות שעליהן כבר כתבתי, ואני זורם איתן, מתוך שאיפה למזער אותן. 

החלטתי לנסות, בשבועות שנותרו עד לבדיקת  A1C הבאה, לצמצם שוב את השומנים בתפריט, ולהשאיר רק את תוסף האומגה 3 + מעט (4 חצאים) אגוזי מלך בארוחה 1 + רבע אבוקדו או 2 כפות גרעיני חמניה ודלעת בארוחה השלישית. 

אני מצפה לבדיקות הרבעוניות הבאות (באמצע מרץ) בתקווה להנות משני העולמות – לשמר רמה יפה של שומני הדם, וגם להפחית עוד את רמת ה- A1C מ- 5.5 ל- 5.2, מה שיוכיח לי ששופר מנגנון הספיגה של תאי המטרה.

הצילום המעטר פוסט זה הוא של גילה, ויפה מאוד בעיניי.