דיכאון מה זה?

בטח יצא לכם וכמובן שגם לי (על בשרי) להכיר אנשים וגם לחוות על עצמכם את המושג הזה שניקרא דיכאון. אבל תכלס מה זה דיכאון? איך הוא בא לידי ביטוי?

הרבה פעמים אנחנו נימצאים בתקופות "מעבר" משמעותיות, כמו למשל, יציאה מהבית של ההורים, התחלת לימודים, בניית מעגל חברתי חדש וצעדים ראשוניים בקריירה ועוד מגוון רחב של "תקופות" – מה שבעצם גורם לנו להיות במצבי לחץ, סטרס, פחד, חשש, דאגה ומחשבות בלתי פוסקות.. וכך קורה שעם כל הקושי שאיתו אנו צריכים להתמודד, המחשבות גם תוקפות ומאשימות בעצלנות, בחוסר יכולת ליצור מערכות יחסים, בתגובות שליליות מהסביבה הקרובה ש"הכל בראש", והאשמה ופחד על הרגשת הריחוק שיש מהמשפחה, חברים ובכלל מהעולם. כמעט כול אדם שחווה בעבר או חווה ברגע זה או שמכיר מישהו שחווה או חווה דיכאון – כמעט כולם טועים בהנחות שגויות שמשהו לא בסדר בהם, ואז שוב המעגל הזה של האשמה העצמית, האשמה שאני אחראי לכך שהגעתי למצב הזה!!

רק תמיד חשוב, כמובן שמניסיוני האישי, זה לנסות ולהבין שכל התחושות הרעות, המחשבות הביקורתיות, הרגשות השליליים שצפים פתאום, שגורמות לנו לחשוב שאנחנו אשמים בכך – כל אלו ועוד אני מניחה הרבה שיכיים לתסמינים של דיכאון.

אז ככה, ממה שאני למדתי בעבר הרחוק (כשאני הייתי באנורקסיה וכתוצאה מכך הייתי בדיכאון) – דיכאון הוא מצב נפוץ ומאוד שכיח בעולם. דיכאון היא תופעה נפשית נפוצה שמאופיינת במצב רוח מדוכדך לאורך זמן, אובדן של עניין והנאה בדברים, תחושות של אשמה ודימוי עצמי נמוך,הפרעות בשינה ובתאבון, תחושת אנרגיה מוחלשת, ריכוז נמוך ועוד. אך צריך לעשות איזשהי הפרדה בין דיכאון לעצבות – כיוון, שכל אחד מאיתנו חש עצוב מפעם לפעם, רובנו חשים כך כתוצאה מחוויות קשות (למשל, מחלה קשה, פיטורין, מוות במשפחה, גירושין וכו'..) אך גם כתוצאה מחוויות פחות קשות ומשמעותיות. דיכאון מופיע כאשר תחושות של עצבות עמוקה וייאוש נמשכים זמן ממושך ומפריעים לשגרת היומיום ולפעולות כמו: עבודה, אכילה או אפילו שינה. כשחווים דיכאון, מלבד האספקט הפיזי יש גם את הצד הנפשי והפנימי יותר – כלומר, אנשים שחווים דיכאון (כמוני בעבר..) חווים וחשים חסרי אונים וחסרי תקווה, מאשימים את עצמם גם בתחושות האלו וגם בתחושות של הסביבה הקרובה, חלק יכולים לשקוע במחשבות אובדניות… 

החלטתי לדבר על הנושא הזה – דיכאון – כי לפעמים נראה שהוא משהו שנימצא במודע אצל רוב האנשים אבל אולי הרבה אנשים לא יודעים מה זה דיכאון, ולכן מניסיוני האישי (גם אישי, וגם משפחתי) חשוב לי להגיד שזהו מצב מאוד קשה, מורכב ועמוק, ושמי שנימצא וחווה דיכאון לא רואה את הדברים הטובים (כחלק מהסימפטומים גם של דיכאון) – במקום לחשוב על כל מה שלא בסדר – תנסו להתמקד בכל מה שכן בסדר אתיכם ועם חייכם. חישבו על כל התכונות החיוביות שלכם. חישבו מדוע וכיצד אתם כן יכולים להצליח בתוכניותיכם. חישבו כיצד ומדוע אתם מסוגלים לפגוש אדם חדש. חישבו מדוע וכיצד אתם יכולים ומסוגלים לעשות כל דבר שתבחרו. זכרו, כל מה שאתם ממקדים בו את מחשבותיכם, מתעצם ! התמקדו במה שאתם רוצים שיקרה.

בגיל 18, כשיצאתי מבית הורי ועברתי לגור לבד, עדיין הייתי במצב לא הכי טוב, כלומר, עדיין הייתי בתת- משקל ועדיין הייתי בדיכאון, אך משהו גרם לי לחשוב על הבחירה בין החיים הכייפים והמאושרים לבין לחיות חיים לא טובים ולא מאושרים (בעצם סוג של לבחור האם לחיות או "למות") – אז הדבר הראשון שעשיתי בגיל 18 כשיצאתי מהבית היה לשבת עם עצמי ולחשוב ולכתוב הכל על דף, והחלטתי לשתף קצת במה שאני עשיתי – לאחר שזיהיתם את המחשבות השליליות שמובילות אתכם לתחושת דיכאון והתחלתם להסיר ולשנות אותן, אתם יכולים להכניס גם הנאה – אתם יכולים להתחיל לחוות אושר אמיתי שעד כה היה חבוי עמוק בין כל המחשבות השליליות שמילאו את ראשכם.הצעד הראשון אם כך, הוא לשים קץ לדיבורים השליליים. זה אומר להפסיק להתלונן, להפסיק לקטר, לא לרכל יותר, להפסיק לשפוט לבקר או לומר דברים שליליים על עצמכם או על אחרים. זה עשוי להיות מאתגר, אולם במקום דיבורים שליליים התחילו לחפש את הדברים החיוביים בכל מצב ואצל כל מי שאתם פוגשים.הצעד הבא – הקיפו את עצמכם באנשים חיוביים. אם יש לכם חברים שרק מתלוננים והם כל הזמן שליליים – בפגישות איתם הסיתו את השיח לכיוון חיובי ודרשו מהם להיות חיוביים בלבד. התרחקו מכל מי שמתעקש להיות שלילי וביקורתי. זה לא פשוט, אבל לגמרי מעשי.לבסוף – בחרו ליהנות ! בחרו להיות נחמדים ! בחרו להיות מאושרים ! חייכו יותר, צחקו יותר, צאו והתנהגו כמו ילדים.קנו לעצמכם חפיסת עפרונות צבעוניים ומחברת, ציירו בכל יום ציור צבעוני. הקשיבו למוסיקה עליזה וריקדו. ריקדו לעיתים תכופות ! בקבוצה, עם עצמכם בבית.  ובאמת יש עוד כל כך הרבה אפשרויות להנות וקצת לשכוח מהמקום הזה, אבל בסוף אם רוצים מגיעים לשם.. כמובן לאט לאט, צעד אחר צעד מתפסים למעלה..

ולמה רציתי לשתף את זה? מכיוון שכאשר אני חוויתי את כול התחושות והרגשות הללו – וביום שהגעתי להחלטה שזהו אני צריכה לבחור – הבנתי שאני בוחרת בחיים! והתחלתי לרשום במחברת את כל החלומות שלי , מה אני אוהבת לעשות, מה אני יודעת לעשות, מה השאיפות שלי, מה המטרות שלי לטווח הקצר וגם הארוך, מה התחביבים שלי, מה אני אוהבת לעשות וכו'… מה שקורה כשעושים את זה – אתה בעצם ממקד את תשומת הלב שלך בצד החיובי והמהנה של החיים. זה מסב אושר, וכשזה קורה, זה כאילו כמו להצית את התת – מודע שלנו או יותר נכון להוסיף לו כוח רב! כי כשאני עשיתי זאת, הרגשתי שיש לי מטרות, יש לי שאיפות , יש לי מה לתרום לאחרים ולעזור – בעצם מה שעשיתי היה לעורר את התת- מודע שלי מחדש (אחרי שנים שהוא היה רדום…) והוא התחיל לנוע בכיוון חדש!! הוא התחיל ליצור עבורי סיטואציות ומצבים של הנאה ואושר בזמן שאני בחרתי או יותר נכון יצרתי לעצמי את החיים שאני רוצה! 

אז בנימה אופטימית זו, אסיים ואומר שברור לי שזה תהליך ארוך ומאוד קשה – ואני יותר מאשמח, כמובן רק אם אתם רוצים, לשתף גם אותי בחוויות שלכם, ברגשות שלכם, בתחושות שלכם, במחשבות שלכם, ובעצם לתת במה לכל אחד שחווה בעבר או חווה עכשיו או מכיר מישהו (או תכלס לא משנה..) דיכאון כזה או אחר ולשתף אותי למה ניראה לו\ה שזה דיכאון? איך זה בא לידי ביטוי? מהן התחושות, רגשות, מחשבות, וחוויות שגרמו לכך? והאם אתם נימצאים במקום שניתן לראות את הטוב? 

אאחל לכל מי שיקרה את הפוסט הזה, שנה ניפלאה וטובה הרבה יותר מקודמותיה, ואני כאן בשביל לשמוע קצת מאחרים, להיות אוזן קשבת וכתף תומכת, וכמובן תמיד אני אבין – כי גם אני הייתי שם.

אז דיכאון שיהיה לך שלום, ומקווה שלא ניתראה יותר.. היית מספיק איתי למשך 5 שנים לערך ומקווה שגם לא תחזור – בעצם בטוחה שלא! כי בחרתי בלחיות!

אז, שמי דניאל, ואשמח שתשתפו אותי בחוויותיכם האישיות 🙂