"ברוך שלא עשני אישה…" אבסורד הטיפול

בתור גבר עם הפרעת אכילה הגעתי למקום שאני צריך אישפוז.מהיותי גבר המקומות שניתן להתאשפז בהם עם הפרעות אכילה…. טוב כמעט שלא ק'יים מקום שכזה.

אני כל הזמן נתקל בנשים ונערות שמנסות.נדחפות לטפל בהפרעת אכילה וכמעט שלא נתקלתי בגברים.בשיחה עם הגורמים המטפלים אני כל הזמן נתקל בכך שאם הייתי אישה הם היו כבר מוצאים עבורי מקום נפלא….ואני? אני מצטער שאני לא בגוף אישה….אין דבר שהייתי רוצה יותר מאשר כבר להתחיל לטפל….נכון, בסוף הטיפול הוא יצירת דפוסים "תקינים" אצלי והעבודה בכל מקום היא שלי, אבל אני היום צריך עזרה….אני בהמתנה למסגרת טיפול…אני מאוד יודע מה אני צריך ואיך לטפל. אני גם מאוד מתמסר לכל טיפול ונותן את כולי.אני בחרתי בחיים עם איכות חיים ואני רוצה עזרה וכמה שיותר מהר להתחיל…כרגע אני בהמתנה…. התיסכול מהדחיות והאכזבה מאנשי טיפול יחד עם טריגרים מבית דחפו אותי עמוק לתוך ההפרעה….אומרים שהרגע לפני הזריחה הוא החשוך ביותר…אני רוצה להאמין שאני רגע לפני הפריצה קדימה לטיפול וחזרה לחיים אבל כרגע אני רואה הרבה מאוד שחור.אני אשפוך כאן בבלוג את הלב בתקופה הקרובה.הבנתי שהדיבור על הבעיה שלי עוזר לי לפרוק את הבאסה ולקרב אותי להצלחה.אני מאמין שבזה שאני אכתוב הרבה מאוד יוכלו לקרא את מה שאני כותב ולילמוד ולשתף ולשנות…

קדימה הולכים לעצור את הבינג' הגדול