למה מפחיד בחוץ ?

שלום לכולם ,

כיום אין יותר מידי שגרה

וזה יוצר מצב שהמח מדבר יותר מאשר אני עושה

(למרות שבפועל אני מנסה להעסיק את עצמי כמה שיותר ) 

וכשאני עושה אני פוחדת לצאת פוחדת להיות . 

כשאני יוצאת מהבית אני מרגישה אבודה כאילו משהו לא צפוי ורע עומד לקרות ,

בתכלס מה שקורה זה שמתחיל לחץ והתקף קטן…

האמת שההתקפים כיום יותר ״רגועים״ אבל נמשכים יותר זמן הפאניקה העיקרית היא בדיוק 5 דק בגג 

הבכי הסטרס והרעידות יכולות להיות גם שעה ואפילו יותר

באותו רגע אני אומרת לעצמי שהכל בסדר וזה רק בראש והחיים ממשיכים וכל הדברים הגופניים קורים בגלל המחשבות

ואני באמת מנסה לחזק את עצמי ועושה נשימות

כאילו יש מישהו בראש שלי שלוחץ על כפתור של פאניקה כי זה לא מרגיש לי בטוב שאני במצב הזה זה באמת שד שנכנס בי .

לפי הבנתי התקף חרדה זה כמו שמחה ועצב זה חלק מתחושות הנורמטיביות של האדם 

התקף חרדה זה למען התמודדות של חיים או מוות וכנראה שהתת מודע שלי לוקח כל סיטואציה כחיים או מוות

שבפועל לא קורה כלום …

כנראה אצטרך לעבור טיפול בשינוי גישה או משהו בסגנון אבל אינטנסיבי שיוכיח את עצמו אחרי כל תירגול .

מעניין אם יש דבר כזה …

טוב עדיין שופכת, עדיין מבולבלת בתקווה שזאת רק תקופה ויום יבוא והחיים יהיו ורודים יותר לפחות בפאן הזה …

המשך ימים רגועים לכולם מאחלת בריאות הנפש ותאמינו בעצמכם