בי בי טעות חלק א'

חלק א', המשך בפוסט השני.

הי כאן טעות,

אני כותבת כדי שתוכלו לזהות אותי מעכשיו, אני לא רוצה להפוך לזרה?

אז לכבוד השנה החדשה שבפתח, חשבתי לעצמי מה אוכל לעשות לקראתה?

והחלטתי ש:

טיפש/ נעם חורב

בשנה הזאת,

אני מאחל לעצמי להיות

אחד כזה שעושה טעויות.

יותר מידי זמן הלכתי על בטוח

במקום לטרוף הכול, לקחתי לי רק ביס

פחדתי אז לקפוץ כי לא היה ביטוח

וכל החלומות נשארו אצלי בכיס

והיה קשה ללכת, אז נשארתי במקום

נתקעתי רוב הזמן על אותו העמוד

דחיתי למחר כשיכולתי כבר היום

והקשבתי רק לוויז במקום ללכת לאיבוד

ופחדתי לשחרר, ופחדתי להשמין

ופחדתי ללכלך את הידיים בדמעות

וזה קטע משוגע כי פתאום אני מבין-

הרגעים הכי יפים שלי נולדו מהשגיאות

וזה הזמן לשים בצד את הילד המפוחד

כבר נתתי לו מספיק הזדמנויות

אלוקים מקציב דמעות לכל אדם כשהוא נולד

ואני, את שלי, כבר בזבזתי על שטויות

אז בשנה הזאת

אני רוצה להיות

אחד כזה שעושה טעויות,

שרץ לתוך האש

אני מבטיח להיות חכם מספיק

כדי להרשות לעצמי להיות

טיפש.

רציתי קצת להרשות לעצמי לסלוח לעצמי, לשחרר, ולהעיז אולי אולי אולי לקוות. (קצת מפחיד)

להיות קצת פחות קשה. (האם זה אפשרי? מותר לי בכלל?) ויש מצב שכבר בסופ"ש אתייאש שוב. ואחזור להיות טעות.

פחות קשה/ נעם חורב.

בדלת כבר עומדת השנה החדשה

אם היא רק הייתה שואלת

אם יש לי בקשה

הייתי מסתכל לה בעיניים בלי בושה

ואז אומר לה ש…

אני רוצה להיות טיפה פחות קשה.

טיפה פחות קשה

עם עצמי, עם אחרים

טיפה פחות קשה

עם משפחה, עם חברים

להפסיק להתחשבן בסופה של כל תקופה

הפנקס שלי רושם והיד כבר עייפה

וגם לי מותר לנוח, וגם לי מותר קינוח

וגם לי מותר לצאת קצת טמבל בוויכוח

ולזכור שזה בסדר לפעמים גם לפחד

וללמוד שחרטה היא הזדמנות להיוולד

ולשחרר את העבר, ולישון עד מאוחר

ולא למות מכל מילה שמישהו אמר

או לא אמר

ולעמוד על המשקל בלי להתייסר

ולסלוח לעצמי, כל פעם קצת יותר

ולזרוק את הצפיות, ולאהוב את הטעויות

הרי מכל טעות בסוף רק למדתי לחיות

ולהעביר את כל היום מול נטפליקס, בלי לחשוב

ולחתוך ממי שלא עושה לי טוב

ולהפסיק כבר להרים משא של אחרים

יש לי מספיק משל עצמי, וזה מכאיב לי בשרירים

ויש מינוס בבנק וקמטים על הפנים

וכל מה שלא פתור שוב אוכל אותי בפנים

ומכונת המחשבות שלא הצלחתי לכבות

שוב עושה אותי עצוב בין אנשי המסיבות

בדלת כבר עומדת השנה החדשה

והנה, היא שואלת

אם יש לי בקשה

אז אני מסתכל לה בעיניים בלי בושה

ואומר לה ש…

אני רוצה להיות טיפה פחות קשה.

אני בוחר להיות טיפה פחות קשה.

החלטתי לתת לעצמי הזדמנות נוספת, לוותר על הכינוי "טעות" שכבר נדבק בי. וחיפשתי לי כינוי אחר לסטטוס החדש (הזמני?) שלי.

וחשבתי על:

תותי – תודה לשרי על הכינוי, הוא ריגש אותי וחימם לי את הלב, ותודה על כל התגובות הנהדרות, את משהו משהו, אך השם היה תפוס

קסם- תודה לרוני  שלא מתייאש ממני ועדיין חושב שאני לא טעות ושאני אולי קסם, תודה על הסבלנות, ועל התגובות המרגשות ממש. גם השם הזה היה כבר תפוס

אל- טעות: תודה לאנונימית שמרגשת אותי שקוראת לי ככה שלא מוותרת לי ומוכיחה לי פעם אחרי פעם שאני אל- טעות. אבל השם קצת מידי הזכיר את השם הקודם

לא- טעות: תודה לג'יין ולולי, שגם הן כל כך האמינו שאני לא טעות, שעוד יש לי קצת טוב, והתגובות שלכן תמיד תמיד נוגעות! אבל כמו אל- טעות השם מזכיר את השם הקודם.

מהממת או מתוקית- תודה לקשת שהאירה לי כשהיה כל כך חשוך, את מהממת בעצך אך גם שמות אלו כבר נתפסו.

יקרה- תודה לעמית המתנדבת, שפנתה אלי כ:"יקרה" ונגעת בי מאוד בתגובות שלך, ותודה לשאר המתנדבים שפנו אלי בכינוי זה מפעם לפעם. השם היה תפוס.

הי- תודה לורד המתנדבת שבטח לא ידעה איך לפנות אלי ולכן השאירה את האופציה פתוחה, והתגובות שלך מרגשות אותי ממש אז תודה לך. וגם שם זה נתפס כמובן. וגם לelinor3 שפנתה אלי כך, תודה על התגובות שלך, הן מקסימות.

היי- תודה ליאיר המתנדב שסירב מלקרא לי טעות, ולא האמין לי שאני כזאת, תודה על התגובות המנחמות שלך, תמיד שמחה לקבל אותם.

תגידי- אוף בחרת לך שם שהוא לא נכון את לא טעות, תודה ליוניקורן שהעלת לי חיוך עם התגובות שלך, ונתת לי לשכוח מהכאב לרגעים.

….- תודה לרמי על כל המילים החמות והנכונות תמיד. אך גם שם זה נפתס☹

ותודה ל: סו, טובה-את, דרור עמי, המופע של לולו, עגנון, המתנדבת מיכל, שירה5555, תמר3014, קרן3331, B&B, ציפור אש, מריה4, שריגשתם אותי בתגובות שלהם, שנמנעתם או לא מלקרא לי כך, שנתתם לי לחשוב שאולי אני כן שווה משהו.

ותודה ל: ילדה קטנה, תנמ, וכל החדשים.ות שאמנם לא הספיקו עדיין להגיב לי לפוסטים שלי עצמם, (לא הכוונה לתגובות לתגובות שלי בפוסטים של אחרים) אבל עדיין מודה לכן. וכן תודה לכל שאר החברים כאן בפורום.

ותודה גם לכל מי שפנה אלי בפרטי, ורצה לעזור לי להרגיש יותר טוב.

ותודה לכל מי שקורא את מה שאני כותבת.

וסליחה אם שכחתי מישהו.י, כתבתי כאן את מי שהגיב לפוסטים שכתבתי, אבל אם שכחתי אז סליחה וכמובן זה מופנה גם אליכם.ן. (אשמח שתזכירו…)

אז בזאת אני נפרדת מחלק מעצמי, קוברת את טעות, מספידה. אמביוולנטית בקשר לאני החדש.

מבטיחה לזכור אותך טעות, להזכר ולהתגעגע, באמת תיהי חסרה. היית שם תמיד בכל מצבים. לא הרפת ולא התייאשת. תמיד נכחת- טעות. אז מקווה שתסלחי שאני קוברת אותך ומקווה שתיהי קצת יותר מרוצה בלי אחת מרדנית כמוני, מקווה שתנוחי על משכבך בשלום ולא תציקי לי עוד.

ת.נ.צ.ב.ה תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

כדי לקרא על הוולדות ומשמעות השם החדש- בפוסט הבא.