קולות בראש

אני מרגישה שכשלתי, פשוט כשלתי בחיים האלה.
רוצה לבכות אבל זה לא יוצא.
קבלתי איכסה רציני מהבינג' האחרון, בא לי למות, לא לראות אף אחד יותר
מנגינות רצות בתוך הראש שלי, הקולות של ההפרעה הארורה הזאת
"יא שמנה"
"המפלצת שהורסת, המפלצת שגורסת, בחיים לא יצאת מהבית כדי לבדוק מה יש מעבר למקררים, כל החיים תהיי עבד של פחמימות ושוקולדים ומאכלים מעובדים, סיר אורז, זה מה שאת רוצה יא מפלצת מושתנת?!"
"קומי, קומי, מספיק להתבכיין, כמו תינוקת בת שנה בורחת לאוכל כדי לא להרגיש, לא לקחת בזה חלק"
"מה, שמנות לא חיות? לא, שמנות לא חיות, שמנות מאוננות על המציאות שהן היו רוצות להיות בה"
"אבל למה עליי כזה יצא הרע? למה עליי תשלוט חתיכת עוגה? עוגה?! מישהו אמר עוגה? אני כבר רצה, כבר מקבלת אורגזמה, כבר מכינה את הלשון, כבר מתקפלת כולי בשביל שוקולד חם חם וקצפת מתוקה"
"חתיכת דפוקה, אחרי שנאבקת מול כל העולם כדי להיות אנה מושלמת… והיית, לשבריר שנייה היית ואז נסוגת אחורה, ברחת למקרר ברחת לAMPM ב2 בלילה כדי לדפוק הכל ולזלול כמו הבהמה שאת
למה את מאוננת? למה את כזו מסריחה שבקושי קמה מהמיטה אפילו כדי להתקלח? איפה כל רוח הלחימה שלך? מתי תהיי רזה, נורמלית, כמו כולם?
מה, לנצח תהיי השמנה שבחדר, זו שלא יודעת לבוא על סיפוקה? זו שוויתרה על כל מסגרת שנתנו לה?
קצת קשה אז בוכים למתוק?
זו הנחמה שלך בחיים?
את לא רואה כמה את הורסת לעצמך ולאחרים?
למה את כבר לא מסוגלת להילחם?
ומה אם?
מה אם זה לא יפסיק? מה אם לנצח אהיה עבד של המקרר של ההורים? מה אם לנצח יהיו לי הקריזים האלה לשוקולד ולמתוק כמו סם?
מה אם אגמור כמו בהמה? כמו חולת נפש? כמו זומבי מסופר לסופר ממקרר למקרר
אלו החיים שאת רוצה?
לפחות תנסי יא חתיכת בהמה!
אני שונאת אותך!
למה את לא מושלמת בחזרה?
תלחמי!!!!
תעיפי ממך את היצר הרע הזה שמשתלט עלייך כל פעם מחדש, גומר אותך
הורס אותך, דופק לך את המוח!
תפסיקי לאכול עד כדי מחנק! גועלית, שמנה, בהמה!
מתי? מתי התקופה הזו תיגמר ואחזור להיות בשליטה?
חבל שלא מתתי בניסיון הראשון
כואב לך? שיכאב!
כשעוגה נכנסת לך לגרון זה הכי כואב!
יצר הרע זה מה שאת
בין סיגריה לבינג' איטינג מטורף
ותיראי את החדר שלך מפלצת
שקר! כל כולך שקר אחד גדול
למען מי יש לי לקום בבוקר?
למען מי יש לי להילחם כבר?
כואב לי על החיים שהולכים לך
ואת?
עד העונג הבא…
משתמשת במתוק כדי לא להרגיש
כדי להעיף את הרגש
מה כבר חסר לך בעולם ילדה?
את כבר מזמן לא ילדה
את בת פאקינג אוטוטו 30 !!!!
ילדים אין
ווסת אין
תואר אין
בגרות אין
משמעת עצמית אין
חברות אין
אהבה אין
חיי חברה אין
טיסות לחו"ל אין
השכלה אין

מה יש לך חוץ מאוכל להתפרק לתוכו?
חבל שהתת משקל לא לקח אותך ודי
חבל שפתחתי את כל הדברים שאני יודעת
ותפסיקי להגיד לעצמך עוד בולמוס אחד אחרון ודי
כי את חתיכת פוסטמה שמנה ומגעילה שכלום לא ייצא ממנה!
אף מכון לא ירצה אותך, אף גבר מחר לא יסתכל עלייך
אף אחד לא ירצה לעצמו אישה כזאת
את בכלום עכשיו

אבל לפחות החזקת את עצמך מבינג' של ממש!
לפחות היום לא נפלת.
מה עם קושי?
קושי זה טוב, הוא מרפא
קשה יש רק בלחם וגם אותו בלמסת כמו חיה
בהמה.