אוספת את השברים

כל יום פה הוא אתגר
בכל לילה מתפללת שאשרוד את המחר!!
כל רגע טומן בחובו התמודדות ומאבק
בתוך קרב קשוח שלא נפסק
ויש רגעים שאני פשוט רק רוצה לבכוח ולצרוח
שדיי כבר! דייייי !!! אין בי כח!!!
הדחף למשוך את הזונדה ופשוט לברוח הכי מהר שאפשר
לא להשאר פה ליום המחר!
אבל בתוכי זה ברור שאין לי לאן
הדרך להחלמה שלי היא מכאן
בחוץ לא הצלחתי
נכשלתי
נפלתי
נשאבתי
נעלמתי
אז למרות כל הכעס , הקושי המטורף והכאב
ועם כל סערת הרגשות שאצלי בלב
אני מושכת את עצמי לקום גם היום לעוד מאבק
גם אם מרגיש לי שבפנים הכל נשחק
ואני קמה עם דמעות בעניים
פצועה , עייפה ,כואבת מסתכלת לשמיים
ומתפללת אליו ששם יושב במרומים
שיעטוף אותי בחסד , חמלה ורחמים
שייתן לי כח לא להשבר
כי מבפנים הכל זועק שאי אפשר יותר
ושוב אוספת את עצמי לעמידה מחודשת
ממשיכה במאבק גם אם כבר מותשת
ואני אוספת שוב את השברים
כי אין זמן לבזבז במלחמה על החיים
ממשיכה
בוכה
צורחת
ובסוף…. אהיה מנצחת!!!